לפי הפרטים שפורסמו, התשובה הישראלית משתרעת על פני יותר מ-1,300 עמודים, ואליה צורפו יותר מ-1,000 מסמכים ונספחי ראיות. בירושלים רואים בהגשה הזאת לא רק מענה להליך הנוכחי, אלא גם מסד משפטי ומדיני שעשוי ללוות את ישראל בהמשך מול טענות, לחצים והליכים נוספים בזירה הבינלאומית.
במרכז המסמך הישראלי שהוגש כעת עומדת טענה כפולה. מצד אחד, ישראל מבקשת מבית הדין לדחות את ההליך בטענה שאין לו סמכות שיפוט לדון בתביעה כפי שהוגשה. מצד שני, גם לגופו של עניין, המדינה דוחה מכל וכל את ההאשמות של דרום אפריקה, וטוענת כי הן נשענות על תיאור מסולף של המציאות ועל הצגה הפוכה של אירועי המלחמה.
את העבודה על המסמך הובילו במשך תקופה ארוכה גורמים ממשרדי המשפטים, החוץ, הביטחון ומשרד ראש הממשלה, יחד עם זרועות בצה"ל. במסגרת ההכנה רוכזו אלפי פריטי מידע הנוגעים להתנהלות המלחמה, לקרבות, להחלטות מבצעיות ולתקריות שביחס אליהן הועלו כלפי ישראל טענות להפרת דין בינלאומי.
התוצר הסופי, לפי הגורמים המעורבים, נועד לייצר קו הגנה כולל ורציף - כזה שאינו מתמקד באירוע יחיד או בטענה נקודתית, אלא מבקש לפרוש בפני השופטים תמונה רחבה של הרקע למלחמה, אופייה של הלחימה והאופן שבו התקבלו ההחלטות בישראל מאז 7 באוקטובר 2023.
בפרקים המרכזיים של כתב התשובה נטען כי ישראל יצאה למלחמה לאחר מתקפת חמאס מתוך מימוש זכותה להגן על אזרחיה, וכי יעד הפעולה שלה היה ארגון חמאס וגורמים שפעלו עמו - לא האוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה. לפי הקו הישראלי, הטענה שלפיה ישראל פעלה מתוך כוונה לפגוע באזרחים אינה נתמכת במציאות ואינה מתיישבת עם מדיניותה המוצהרת ועם צעדיה בפועל.
עוד נטען במסמך כי ישראל נקטה מאמצים חריגים לצמצום פגיעה באזרחים במהלך הלחימה, וכי במקביל פעלה לאפשר ולהרחיב הכנסת סיוע הומניטרי לרצועה. לצד זאת, מייחסת ישראל לחמאס אחריות כבדה למצב שנוצר, בטענה שהארגון פעל מתוך אזורים אזרחיים והשתמש בתושבים כמגן אנושי.
לא רק קרב הגנה
המסמך לא מסתפק רק בהדיפת הטענות שהועלו נגד ישראל, אלא תוקף גם את המסגרת שבה נוסחה התביעה. לפי העמדה הישראלית, דרום אפריקה מציגה בפני בית הדין תמונה מעוותת, שאינה נותנת משקל למתקפת חמאס, לאיומים הביטחוניים על ישראל ולנסיבות שבהן התקבלו ההחלטות במהלך המלחמה. בנוסח שהוגש נטען כי קבלת הקו הזה עלולה לפגוע ביכולתן של מדינות להגן על אזרחיהן מפני ארגוני טרור הפועלים מתוך סביבה אזרחית.
בישראל מבקשים להרחיב את נקודת המבט גם מעבר לרצועת עזה. במסמך מתואר מערך איומים רחב יותר שבו, לטענת המדינה, ישראל מתמודדת לאורך שנים עם גורמים המבקשים לפגוע בה ואף להביא להשמדתה - בהם חמאס, איראן, חיזבאללה, החות'ים וארגוני טרור נוספים. לשיטת ישראל, אי אפשר לבחון את המלחמה בעזה במנותק מן ההקשר הזה.
בונים תשתית
גורמים שהיו מעורבים בהכנת התשובה אומרים כי יש למסמך חשיבות גם במובן המעשי הפנימי: הוא נועד לספק מסגרת הגנה רחבה לכל מי שפעל מטעם המדינה במהלך הלחימה - מהדרג הצבאי בשטח, דרך שרשרת הפיקוד, ועד הצמרת המדינית. מבחינתם, מדובר במהלך שמטרתו להעמיד תשתית אחת, סדורה ומבוססת, מול שורה ארוכה של טענות שהופנו כלפי ישראל מאז תחילת המלחמה.
לצד זאת, אותם גורמים מדגישים כי המאבק המשפטי אינו מתנהל רק בין מסמכים, חוות דעת ודיונים רשמיים. לדבריהם, גם להתבטאויות פומביות ולתכנים שעולים ברשתות החברתיות עלולה להיות משמעות בהמשך, ולכן קיימת חשיבות רבה לזהירות בניסוחים ובהפצת מסרים בתקופה רגישה כזאת.
הגשת כתב התשובה מסמנת כעת שלב משמעותי נוסף בהתמודדות של ישראל מול המערכה המשפטית והמדינית שנפתחה בעקבות המלחמה. בירושלים מקווים שהמסמך החדש יסייע לבלום את קו האישום שמובילה דרום אפריקה, ולבסס בפני בית הדין את הטענה שלפיה ישראל פעלה במסגרת זכותה להגן על עצמה לאחר מתקפת הטרור של 7 באוקטובר.
התרעות פיקוד העורף