לדברי משתתפים בדיון, הרמטכ״ל אמר: "יש עליה גדולה בפשיעה הלאומנית. זרקו אבנים על ערבים וגם נפגע חייל צה״ל מאבן שזרקו עליו".
הדברים הללו הציבו במרכז הדיון לא רק את הפגיעה בפלסטינים או את ההשלכות המדיניות של האירועים, אלא גם את המחיר המבצעי המיידי מבחינת צה״ל. מבחינת מערכת הביטחון, מדובר בתופעה שהולכת ומכבידה על הכוחות הפועלים בשטח, דווקא בתקופה רגישה שבה צה״ל נדרש לריכוז מאמץ בכמה זירות במקביל.
הסיכום שאליו התייחס בן גביר שיקף את המתח סביב השאלה היכן יש לפעול לפינוי, ובאילו מקרים. אלא שמנגד, בצה״ל מזהירים כי התופעה אינה יכולה להימדד רק לפי השאלה אם מדובר באירוע נקודתי או במאחז כזה או אחר, אלא לפי ההשפעה המצטברת על הביטחון, על מרחב הפעולה של הכוחות ועל היציבות הכוללת בגזרה.
דבריו של זמיר אמש השתלבו בקו תקיף ועקבי שהציג בימים האחרונים ביחס לפשיעה הלאומנית. כבר מוקדם יותר השבוע הוא הזהיר בפומבי מפני התגברות הפשיעה הלאומנית, והבהיר כי מדובר בתופעה שפוגעת בביטחון, בצה״ל ואף בהתיישבות עצמה. אלא שהדיון אמש המחיש כי מאחורי ההסכמה העקרונית על הצורך להילחם באלימות, מסתתרת מחלוקת עמוקה בהרבה: היכן עובר הקו בין אכיפה ביטחונית נחוצה לבין מה שחלק מהשרים תופסים כמדיניות כוחנית ומרחיבה מדי.
התרעות פיקוד העורף