אין פרות קדושות
במשך חמש שנים, 130 פרקים וחמש עונות, הייתה "החרצופים" מדורת השבט של הסאטירה הישראלית באחת התקופות הסוערות מבחינה פוליטית, ופצצת הרייטינג הגדולה ביותר של טלעד, בזמנים שבהם התחרות הגדולה הייתה בין הערוץ הראשון הממלכתי, שהתהדר בסאטירה "החמישייה הקאמרית", לבין הערוץ השני, המסחרי והחצוף.
התוכנית התבססה על פורמט תוכנית הסאטירה הבריטית "Spitting Image" (1996-1984), שהציגה בובות קצף קריקטוריות בדמות פוליטיקאים והייתה התוכנית הנצפית באנגליה. "לפני 'החרצופים' היה ניסיון של אולפני מימד ליצור תוכנית כזו, עדיין בלי שם", מספר כהן. "הפיילוט לא צלח, ואז פנו אליי לנסות לפרמט את זה אחרת".
כהן היה זה שהגה את שם התוכנית "החרצופים", הלחם בין המילים "חצופים" ו"פרצופים". "חברים אמרו לי לרשום זכויות על השם, אמרו לי שזה כמו פטנט, אבל מתברר שבשנייה שהגיתי את השם, טלעד כבר רכשו את זכויות היוצרים עליו", הוא אומר.
סידון מתאר את תהליך הכתיבה כעבודת צוות. "היינו מגיעים לאולפני מימד, שהיו אז בשכונת תל ברוך בתל אביב", הוא אומר. "ישבנו לכתוב בחדר די צפוף, בתנאים של מעברה. בחדר ליד יצרו את 'החמישייה הקאמרית', המתחרים שלנו. למרות תנאי העבודה הקשים עבדנו בצורה אינטנסיבית. עד יום רביעי כתבנו את המערכונים, ברביעי החקיינים הקליטו אותם באולפן, בחמישי היינו מצלמים את הבובות עם ליפ-סינק של ההקלטות ובשישי התוכנית הייתה משודרת".
רבין על ענן
"אבי כהן היה במאי תוכנית סאטירית בשם 'קבלת שבת', שבה השתתפתי, והעלינו בה מערכונים פוליטיים וחברתיים", אומרת סרי. "אבי, שהיה מודע ליכולות החיקוי שלי, הציע לי להצטרף ל'החרצופים'. בהתחלה לא הבנתי מה הוא רוצה, לא היו אז תוכניות עם בובות של פוליטיקאים וחשבתי שהקונספט לא מתאים לישראל. הוא אמר שכל מה שנצטרך לעשות זה להקריא את המערכונים וללכת. אז הצטרפתי".
רצח רבין, שהתרחש בעיצומה של עבודת כתיבת התוכנית, היווה אתגר משמעותי עבור היוצרים, שכן הם התחבטו בינם לבין עצמם כיצד יש להציג בצורה מכובדת חרצוף של ראש ממשלה שנרצח. "הייתה לנו בובה מוכנה של רבין, כי עבדנו עליה לפני שהוא נרצח", מספר סידון. "החלטנו להציג אותו על ענן, כשהוא שר למפלגת העבודה ומבקש מהם לא להשתמש בו בבחירות, להביא הישגים ותוצאות".
"אחרי השידור קיבלנו תלונות, בעיקר ממשפחת רבין", מספר סידון. "לאה, אלמנתו, כעסה על זה שמראים את הדמות שלו בתוכנית סאטירית. השתמשנו בדמות שלו עוד כמה פעמים. אבל תמיד על ענן, כדמות שצפה ומדברת".
"טוביה בעיקר חיקה את דמויות הפוליטיקאים", אומר שרון. "כשהוא לא רצה לחקות את לאה רבין, הנחיתו עליי את החיקוי שלה. אני יודע שהיא לא אהבה את זה בכלל".
כל המדינה צופה
"המבוגרים אהבו את הסאטירה הנשכנית, וילדים התחברו לתוכנית בגלל הבובות", אומר סביר. "גם העובדה שהתוכנית שילבה שירים ואלמנטים שונים, לא רק דיבורים, הייתה מעניינת".
"לא הייתה בתוכנית מגמתיות", קובעת סרי. "כיסחו שם אנשים מימין ומשמאל באותה מידה". "התוכנית הייתה כל כך פופולרית, עד שפוליטיקאים פנו אלינו והתחננו לקבל חרצוף משלהם", מספר כהן. "לא היה משנה להם מה נגיד עליהם, העיקר להיות בתוכנית, כי אם אתה לא שם אתה לא קיים. היו מוכנים לשלם לנו על זה. כמובן שדאגנו לא להיות בקשר עם אף פוליטיקאי בזמן הצילומים כדי להיות אובייקטיביים".
הקסם של הבובות
20 שנה אחרי ש"החרצופים" ירדה מהאוויר, נקרא כהן שוב לדגל כדי להרים סאטירה פוליטית, המבוססת על הפורמט הבריטי הסאטירי של ITV "ניוזוידס" (Newzoids). הדמויות בתוכנית, שנקראה "מדינת הגמדים", יוצרו באמצעות הדפסת תלת-ממד. היא שודרה לראשונה בכאן 11 באוקטובר 2017 וירדה מהאוויר לאחר 23 פרקים. "בגדול, היא לא הייתה כל כך טובה", מודה כהן. "ב'החרצופים' היו בובות, היה משהו מוחשי שמדבר לאנשים יותר מאשר אנימציה וטכנולוגיות חדישות".
התרעות פיקוד העורף