בהצהרה המשותפת גינו מנהיגי המדינות "בחריפות המרבית" את הצעדים האיראניים, וקראו לטהרן להפסיק באופן מיידי את האיומים, את הנחת המוקשים, את מתקפות הכטב"מים והטילים ואת יתר הניסיונות לחסום את המצר לשיט מסחרי.
יש לציין כי ההצהרה האירופית-יפנית משקפת קו שונה: מצד אחד, אימוץ מלא של הטענה כי איראן פוגעת בסדר הבינלאומי; מצד שני, הימנעות מהתחייבות להצטרפות למהלך צבאי מיידי. המדינות מדגישות כי חופש הניווט הוא עיקרון יסוד במשפט הבינלאומי, לרבות במסגרת אמנת האו"ם בדבר דיני הים, ומבהירות כי הפגיעה בשיט הבינלאומי ובשרשראות האספקה של האנרגיה העולמית מהווה איום על השלום והביטחון הבינלאומיים.
בהצהרה יש גם ממד כלכלי ברור: המדינות מזהירות כי לצעדי איראן יהיו השלכות על בני אדם "בכל חלקי העולם", ובמיוחד על האוכלוסיות הפגיעות ביותר. בכך הן מבקשות להדגיש כי המשבר במצרי הורמוז אינו רק עימות אזורי, אלא אירוע בעל השלכות גלובליות רחבות על שוקי האנרגיה, המחירים והיציבות הכלכלית.
בהקשר זה בירכו המדינות על החלטת סוכנות האנרגיה הבינלאומית לאשר שחרור מתואם של עתודות נפט אסטרטגיות. עוד הודיעו כי ינקטו צעדים נוספים לייצוב שוקי האנרגיה, ובהם עבודה עם מדינות מפיקות להגדלת התפוקה. בכך הן מאותתות כי לצד הלחץ המדיני על איראן, מתבצעת גם היערכות לצמצום הפגיעה הכלכלית.
במישור המבצעי, שש המדינות מצהירות כי הן מוכנות לתרום ל"מאמצים מתאימים" להבטחת מעבר בטוח דרך המצר, ומברכות על מדינות שכבר עוסקות בהיערכות מוקדמת. עם זאת, הנוסח אינו כולל התחייבות להשתתפות במבצע צבאי מיידי - פער שמחדד את המרחק בין הדרישה האמריקאית לפעולה לבין הקו הזהיר יותר של אירופה ויפן.
ההצהרה כוללת גם קריאה להפסקה מיידית של התקפות על תשתיות אזרחיות, ובפרט על מתקני נפט וגז - מסר שמכוון ישירות להחרפת הפגיעה בתשתיות האנרגיה באזור ולחשש מהמשך זעזועים בשווקים.
התרעות פיקוד העורף