בישראל לא קונים את הדיבורים על סדקים של ממש בצמרת האיראנית. לפי גורמים ישראלים, מי שמנהל עכשיו את העסק בטהרן הוא אותו גרעין קשה של משמרות המהפכה, בלי בלמים, בלי ריכוך, ובלי שום סימן לכך שאפשר לבנות על מפנה פנימי שיחלץ את המערב מן העימות בתנאים נוחים.
לכן בירושלים לא מזהים שום "פרסטרויקה" איראנית, כלומר - שינוי ממשל מבפנים, בהליך מרוכך. להפך, גורמים בישראל אומרים שהדמויות ששרדו למעלה הן הקשוחות ביותר, ובמצב הזה לא נפתח חלון להסדר טוב יותר (אם וכאשר הצדיים ינסו להתקדם במסלול הדיפלומטי) - הוא נסגר.
גורמים ישראלים סבורים כי איראן לא בהכרח רוצה אמריקה בחוץ רק כדי להשאיר את ישראל לבד במערכה. מבחינתה, ארה"ב היא ידית. מנוף והדרך לייצר דיל על הראש של ירושלים. הלחץ, כך לשיטת ההנהגה האיראנית, עובר דרך הנפט, דרך האינפלציה, דרך הפוליטיקה האמריקאית, כאשר התקווה היא שמכלול המרכיבים הזה יוביל בסופו של דבר לדרישה לעצור את המלחמה.
הערכה היא כי בטהרן מושכים להסכם שיהיה נוח להם ורע מבחינת ישראל. "הסכם רע" פירושו - עסקה שתעצור את המלחמה, תשחרר לאיראן את הכסף שהוקפא, תרכך סנקציות, ותשאיר את מנגנון הכוח האיראני עומד על הרגליים. לפני ההנחה הרווחת, מי שיושב היום על ההגה בטהרן , כאמור, נוקשה יותר ממי שישב שם לפני המלחמה. לכן אין לצפות למתנות שהאיראנים יהיו מוכנים להעניק לארה"ב במסגרת הסכם הפסקת האש, אם וכאשר זה יקרה בפועל.
גם אם ייפתח ערוץ מדיני, בירושלים לא בונים על ויתורים איראניים של ממש. ההערכה היא שאיראן תנסה למכור נוסחה מוכרת: שקט תמורת כסף והפוגה תמורת הקלות. מבחינת גורמים בישראל, זו בדיוק הסכנה - זאת לא תהוה עסקה שמפרקת את איראן מתכנית הגרעין ומהאורניום המועשר, גם לא מהטילים הבליסטיים - אלא עסקה שמחלצת את המשטר תמורת "כסף קטן" יחסית.
לפי הערכות בישראל, אם המלחמה תסתיים בהסדר מול המשטר , ללא טיפול יסודי בסוגיית הורמוז - ההנהגה האיראנית עלולה לנסות לקבוע בעצמו מי עובר במצר, מי מתעכב, ומי לא עובר בכלל לכן, לפי גורמים ישראליים, הסיפור של הורמוז חייב להיות מטופל עכשיו, בתוך המערכה, ולא להיזרק להסדר מעורפל שיבוא אחר כך. במערכת הישראלית מדברים בהקשר הזה על נקודת מפנה.
במערכת הישראלית סבורים שהשתלטות הכוחות האמריקניים על ח'ארג אינה רעיון מופרך מבחינה צבאית. גם החזקה שלו לא נתפסת שם כמדע בדיוני. השאלה היא אם הנשיא טראמפ ירצה חיילים אמריקאים יושבים שם לאורך זמן - ועל זה בישראל אין תשובה ברורה. ובשורה הזאת מתמצה כל הדיון. בירושלים אומרים שאין באמת אזור נוח באמצע. או מהלך קשה בהרבה, שייקח מאיראן נכסים, שליטה ויכולת משחק במפרץ - או מסלול מדיני.
גם מאירופה בירושלים לא מחזיקים יותר מדי. ההערכה היא שהאירופים עדיין לא באמת קלטו את גודל האיום, לא רצים לריב עם איראן, ומעדיפים למשוך זמן. גם אירועים חריגים, בהם שיגור טילים איראניים לעבר האי דייגו גרסיה, לא שינו שם את הקו. באירופה - כך נראה - לא רוצים חזית חדשה עם מדינה שעלולה מחר להחזיק את היד על הברז של הורמוז.
התרעות פיקוד העורף