בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי "בדין הישראלי אין כיום הגדרה כללית ומקיפה למונח "מדינת אויב". עם זאת, קיימות הוראות חקיקה שונות המתייחסות במישרין או בעקיפין ליחסים עם אויב ולפעולות הקשורות בו. כך למשל פקודת המסחר עם האויב 1939, שאומצה מהמנדט הבריטי מאפשרת לשר האוצר לקבוע מהי המדינות איתן אסור לקיים מסחר ובהן סוריה, עיראק, איראן ולבנון".
עוד נכתב בהצעה כי: "בנוסף, סעיף 91 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 מגדיר אויב כמי שהוא צד לוחם או מקיים מצב מלחמה נגד ישראל או מכריז על עצמו כאחד מאלה, בין שהוכרזה מלחמה ובין שלא הוכרזה, בין שיש פעולות איבה צבאיות ובין שאינן וכן ארגון מחבלים". בחוק העונשין קיימים מספר סעיפי עבירה בעניין זה, כמו סיוע לאויב במלחמה, שירות בכוחות האויב, מסירת ידיעה לאויב, ועוד. כמו כן, סעיף 7 לחוק יסוד: הכנסת קובע שאסור למועמד לכנסת לתמוך במדינת אויב או ישהה בה שלא כדין בשבע השנים שקדמו להגשת מועמדותו", נכתב.
עוד הוסיף לפיד בדברי ההסבר כי "מזה שנים שמדינת קטאר פועלת באופן שיטתי ומתמשך בניגוד לאינטרסים הביטחוניים והמדיניים של מדינת ישראל. היא תומכת ומממנת ארגוני טרור הנלחמים בישראל, ובראשם ארגון הטרור חמאס. חלק מהנהגת החמאס אף מתארחת בקטאר ופועלת משטחה. בנוסף על כך, קטאר עומדת מאחורי מערך תעמולה בינלאומי שכולל תרומות לאוניברסיטאות בכל רחבי העולם ואת ערוץ אלג'זירה, שמהדהד את מסרי החמאס, מסית נגד ישראל באופן שיטתי וגורם לפגיעה קשה בתדמיתה של ישראל בעולם".
לפיד הזכיר בהצעת החוק את פרשת קטארגייט: "לצד כל זאת, מדינת ישראל היום בעיצומה של הפרשה הביטחונית החמורה בתולדותיה שבה קטאר גייסה סוכנים מתוך לשכת ראש הממשלה. על רקע הסדר חקיקתי זה ובשים לב להיעדר קביעה מפורשת בחוק ביחס למעמדה של מדינת קטאר, מוצע לקבוע בחוק כי קטאר תוגדר כמדינת אויב וכי כלל ההוראות החלות בדין הישראלי על מדינות אויב, בכל צורות החקיקה - יחולו עליה".
לקראת ההצבעה, מסר לפיד: "מצב שבו עובדים בלשכת ראש הממשלה מקבלים כסף ממדינה שהיא מממנות הטרור הגדולות בעולם הוא בלתי מתקבל על הדעת. אני בטוח שיש לכך תומכים רבים גם בתוך הקואליציה".
התרעות פיקוד העורף