"לכן, הסרת אנשים שהם יחסית פרגמטיים בנוף הקיצוני מאוד של משמרות המהפכה לא צפויה לעזור ביום שאחרי הסכסוך. איראן הופכת גם נחשלת במובנים מסוימים וגם בו זמנית קיצונית ומיליטריסטית יותר. במבט קדימה, לשינוי זה יהיו השלכות משמעותיות על מבנה הכוח של המדינה, ובמיוחד על תוכנית הגרעין שלה, ועל הביטחון האזורי והעולמי".
"הקריירה שלו מושרשת במשמרות המהפכה האסלאמית ומאוחר יותר במערכת המשפטית, שני עמודי תווך של המערכת שנותנים עדיפות לבקרה פנימית, ניהול איומים וביטחון המשטר על פני תיווך פוליטי או מעורבות חיצונית".
"מבחינה מעשית, הדבר מצביע על כך שתיקים מרכזיים, במיוחד משא ומתן גרעיני, יציבה אזורית ותגובות ללחץ חיצוני, צפויים להיות מיושרים עוד יותר עם תפיסות האיום וסדרי העדיפויות של משמרות המהפכה. המרחב לגמישות דיפלומטית אינו נעלם, אך הוא הופך צר יותר, מבוקר יותר וטקטי יותר".
לסיום, כתב: "במילים פשוטות זה נראה פחות כמו מערכת המתכוננת לפשרה, ויותר כמו מערכת המתכוננת לניהול עימות ממושך. קשה לפספס את המסקנה הרחבה יותר - משמרות המהפכה אינם רק משפיעים, הם סופגים בהתמדה את צמתי הליבה של קבלת ההחלטות. ועם כל מינוי כזה, ההבחנה בין מדינה, מנגנון ביטחון ומדיניות אסטרטגית הולכת ודקה יותר".