המלחמה מול איראן עוד לא הגיע לכדי הכרעה או סיום. אבל לאחר קרוב לחודש של מלחמה בשתי חזיתות לחימה, ולאחר כמעט שלוש שנים של מלחמת "חרבות ברזל" בשבעה חזיתות שונות, ברור כי מדינת ישראל תדרש ביום שאחרי לבצע סדרת שינויים והתאמות נרחבות בבניין הכח של צה"ל, התפיסה של העורף, ובנייה והתאמה של הערים למציאות בטחונית יחודית, חשיבה מחודשת של בניית ההתיישבות בפריפריה, חשיבה מחודשת על עיצוב התעשייה הישראלית.
הענין השני שמתברר לנוכח המציאות הוא כי ישראל לא מצליחה לקיים מערכות לחימה קצרות. כבר לא כובשים את כל המזרח התיכון בשישה ימים. ועוד דבר, ישראל עוד רגע נכנסת לעשור התשיעי שלה. האוכלוסיה מזדקנת, כך גם תשתיות המדינה, משכונות ישנות ועד חבלי ארץ שחייבים לקבל הזרקת בוטוקס או מתיחת פנים נרחבת, כדי שהם יעמדו איתן במציאות הבטחונית המשתנה.
זירת העורף
מי שנקלע השבוע למרכז העיר תל אביב הרגיש את האווירה הקשה. העיר ללא הפסקה יצאה לפגרת מלחמה. שוק הכרמל היה ריק, מרבית הדוכנים היו מקופלים וסגורים. בתי הקפה באלנבי, כמו גם בדיזנגוף, פעלו בחצי תפוסה, והבשורה הטובה היחידה, שבימים האחרונים ניתן אפילו למצוא חניה במרכז העיר.
אבל מדינת ישראל צריכה כבר עכשיו לעצור בדחיפות את כל תוכניות הבניה של הבנינים, השכונות ותוכניות ההתחדשות העירונית, ולבצע מהלך דרמטי אשר יתבסס על כמה עקרונות שיקלו על עיצוב מרחב העורף לשנים הבאות, בדגש למתן מענה לניהול שגרת חיים גם בתקופת מלחמה.
בבסיס התוכנית הוא בניה תת קרקעית ומתן כלים לרשויות לנהל שגרת חיים גם בימי מלחמה בעורף. התוכנית חייבת להיות בשכונות חדשות, אבל במיוחד לעצב מחדש את השכונות הישנות, שחלקן ללא מיגון בסיסי והן כרגע נטל על הרשויות.
על המדינה והרשויות להיכנס למבצע רחב, תוך מתן הקלות משמעותיות ליזמי הנדל"ן. כל בנין חדש שיבנה בישראל חייב להיבנות עם בין ארבע לחמש קומות תת קרקעיות, אשר ישמשו כחניונים. המדינה חייבת לשנות את מפתח החניה לכל דירה ולהעמיד אותו על שלוש חניות לכל דירה. כך היזם יהיה חייב לבנות לעומק האדמה. הקומה התחתונה בכל חניון תת קרקעי, על פי תוכנית מקדימה של פיקוד העורף והרשות המקומית, תגדיר ליזם כי הקומה התחתונה תיבנה כדו תכליתי: בשגרה כחניון או מבנה שרות לדיירים כמו מועדון, חדר כושר וכדומה. בחרום המפלס הזה יהפוך למרכז הפעלה קהילתי, כמו כיתות לימוד, גנים, מתנ"ס לפעילות ואו מרפאות קהילה.
המפלס הזה יהיה מוגן מפני ירי טילים, ונגיש מהמרחב הציבורי. מעל הקרקע תינתן הקלות במספר הקומות לבניה לגובה, כאשר מפתח החניה יקל על בעיות התנועה במרחב. בכל דירה בישראל תקן הממד ישתנה, כך שממד יהיה חדר בגודל של מינמום 12 מטר רבועי, ויהיו בו מקלחת ושירותים, מה שיקל על שיהיה ארוכה.
ישובי הפריפריה
ראש הממשלה דוד בן גוריון ראה בחזונו את פיתוח הנגב וגם הגליל. הוא דחק בהבאת אוכלוסיות צעירות לפרבריה, חלקן מגלי העלייה. התוכנית הנדרשת כרגע היא להצעיר את הפריפריה, במיוחד את הישובים בגליל צמודי הגדר בדרום ומול הגבול המזרחי.
ישראל חייבת לעשות את מה שעשו אריק שרון ומנחם בגין בסוף שנות השבעים, משהו בסגנון תוכנית המצפים בגליל. תוכנית שבה יורחבו באופן דרמטי המושבים והקיבוצים בכל הפריפריה, יחוזקו העיירות כמו שלומי, מעלות, צפת וקרית שמונה. התוכנית חייבת להתבסס על הבעת דם חדש, אנשים צעירים, משפחות בתחילת דרכם, הבאת יזמות ועידוד השקעות בפריפריה. התמהיל של האוכלוסיה חייב להשתנות בפריפריה, אשר סובלת ממצב שבו צעירים עוזבים ויותר ויותר אוכלוסיה מבוגרת נשארת בישובים.
ישנם היום ישובים צמודי גדר שאין מספיק כח אדם למלא את כיתות הכוננות, ובצה"ל נעלמו השבוע לגייס לכיתת כוננות בישוב צמוד גדר תושבי הישוב בני 62 כלוחמים.
צה"ל
הכח האסטרטגי של צה"ל הוא חיל האוויר. המלחמה הארוכה והמורכבת מובילה כבר עכשיו להבנה כי חיל האוויר קטן על המשימות. צה"ל נדרש מיידית להגדיל את חיל האוויר, יותר מטוסים, יותר טייסים, והגישה שאפשר לוותר על טייסת, כפי שסבר ראש המנדלה וחלק מהשרים לפני שלוש שנים, מתבררת כטעות בהבנת המצב.
חיל האוויר זקוק גם להגדלת תמהיל הכלים, יותר מטוסי הפצצה כבדים כמו F15 ex שבכל סבב הפצצה יפגע ביותר מטרות ויגרום ליותר נזק.
הוא זקוק גם ליותר מסוקי תקיפה שיודעים לתת הגנה של שמי המדינה מפני איומים של כטבמים וטילי שיוט, אבל גם יודעים לתת הגנה מיטבית לכוחות מתמרנים.
לצד הגדלת חיל האוויר, צה"ל חייב לשנות חשיבה ולבנות מערכי אש המבוססים על אש קרקעית ארוכת טווח ומדויקת, כך שהתלות במימד של חיל האוויר בשדה הקרב. כך למשל, היום מרבית הירי לצפון נעשה ממרחבים צפונית לליטאני ולזהרני. מרבית נסיונות התמודדות עם המשגרים הוא על חיל האוויר. ההנחה כי לצה"ל היה מערך גדול של טילים מדויקים לטווח קצר ובינוני, היכולת לפגוע במשגרים היתה יכולה להיות בהרבה פחות תלות בחלי האוויר.
תעשיה הישראלית
ישראל חייבת לחזור למקורות, תוך בניה מחודשת ומואצת של תעשיה כחול לבן, אשר תאפשר יצור רכיבים לעילם הביטחוני. לא רק בניית כטממי"ם כי טילי חץ וכיפת ברזל, אלא מעגל שלם של תעשיות שיתמכו את הדרישות של צה"ל, אבל גם ידענו לספק את הצרכים של מדינות בעולם, שברור כבר כעת שעוד לפני תום המלחמה "שאגת הארי" העולם עבר למירוץ חימוש.