ח'וויס התבלטה בעשורים האחרונים כאחת מראשי תנועת ה"מוראביטאת" בהר הבית - תופעה שהחלה כהתארגנות של התנועה האסלאמית הצפונית, ואשר משתלבת במארג רחב יותר של פעילות דתית קיצונית בעלת זיקות לתנועת האחים המוסלמים ולתנועת חמאס.
ממקורותינו עולה שח'וויס היא תושבת שכונת א-טור במזרח ירושלים, אם לחמישה, ובמקצועה הייתה מורה לחינוך אסלאמי. בפרופילים וראיונות פומביים שפורסמו עליה היא מתוארת גם כבעלת השכלה דתית-אקדמית בלימודי אסלאם, ושבהמשך אף רכשה השכלה מתקדמת בפרשנות הקוראן.
מבחינה ציבורית, ח'וויס היא לא רק פעילה "פיזית" בשטח, אלא גם דמות בעלת נוכחות דיגיטלית רחבה. חשבון האינסטגרם המיוחס לה מונה מעל 200 אלף עוקבים, עם מסרים קבועים סביב "אל-אקצא", "ירושלים בירת פלסטין" והתנגדות לחלוקה או לשינוי הסטטוס קוו בהר.
המשמעות של מספרים כאלה היא שאין מדובר באישה פרטית שמגיעה למתחם, אלא במכפילת כוח תודעתית: כל מעצר, הרחקה או צו מינהלי נגדה מיד מהדהדים לקהל רחב.
ח'וויס מזוהה עם דפוס הפעולה של "נוכחות אזרחית-דתית מתמדת בהר הבית": שיעורים, קריאה להתמיד בהגעה למתחם (ריבאט), יצירת רצף של פעילות נשית וקהילתית, והפיכת השהות במקום למעשה פוליטי ולא רק פולחני. במובן זה, הפעילות של ח'וויס ודומיה סביב אל-אקצא איננה מתקיימת רק ברובד הדתי, אלא משמשת גם כפלטפורמה להשפעה פוליטית ולחיזוק הנוכחות האסלאמית במרחב.
כזכור, תנועת המוראביטון והמוראביטאת הוצאה מחוץ לחוק בישראל בשנת 2015, יחד עם הוצאתה של התנועה האסלאמית הצפונית בכללותה אל מחוץ לחוק. צעד זה נבע בין היתר מתוך ההבנה כי מדובר במסגרת מאורגנת המייצרת באופן יזום פרובוקציות וחיכוך אלים ויומיומי במתחם הר הבית, הן עם גורמי הביטחון והן עם מבקרים יהודים.
אחד האלמנטים המרכזיים והמסוכנים ביותר בפעילותה של ח'וויס הוא קידום הנרטיב המסית והשקרי של "אל-אקצא בסכנה". מדובר בנרטיב בעל שורשים היסטוריים עמוקים, אשר קיבל ביטוי משמעותי בתנועה הלאומית הפלסטינית כבר מראשית המאה ה-20, והפך בעשורים האחרונים לכלי מרכזי בידי תנועת האחים המוסלמים ושלוחותיה. במסגרת פעילותה, ח'וויס מציגה ביקורי יהודים בהר הבית כ"פלישות" או "פריצות", מזהירה השכם והערב מפני שינוי הסטטוס קוו בהר, ומפיצה תיעודים מגמתיים שמציגים באור שלילי את כוחות הביטחון הישראליים כ"כוחות כיבוש ודיכוי". נרטיב זה הוא אחד הגורמים המתסיסים והמסיתים העיקריים, אשר תרם להתפרצויות אלימות ולסבבי הסלמה בירושלים.
פעילותה של ח'וויס זוכה לחשיפה משמעותית בכלי תקשורת אזוריים ובינלאומיים, בדגש על פלטפורמות המזוהות עם הקו הרעיוני של האחים המוסלמים (בראש ובראשונה אל-ג'זירה). התיעודים שלה מהר הבית שימשו במרוצת השנים כחומר גלם לדיווחים על המתרחש בהר, תוך הצגתה כ"פעילה להגנה על אל-אקצא". ח'וויס זוכה גם להאדרה נרחבת בזירה הטורקית, ופעילותה נקשרת לשיח פוליטי-דתי רחב המקודם על ידי גורמים המזוהים עם שלטונו של ארדואן ועם הקו הרעיוני שלו.
לאור פעילותה המסיתה והקיצונית, קיבלה ח'וויס במרוצת השנים שורה ארוכה של צווי הרחקה מהר הבית ומירושלים, איסורי כניסה לשטחי איו"ש, איסורי יציאה מהארץ ואף צווי איסור קשר, כאשר בנימוקים המיוחסים לצווים הופיעו ניסוחים מסוג "סיכון/סכנה", "חשד להסתה", או טענה שהיא "אחת ממנהיגי ארגון המוראביטין". יצוין כי לאחר טבח שבעה באוקטובר 2023 נעצרה ח'וויס בחשד להסתה, ובנובמבר אותה שנה שוחררה באחת הפעימות שהתבצעו במסגרת עסקת החטופים הראשונה.
בהקשר זה, ניתן להבין את הצעדים שננקטים כלפיה על ידי הרשויות הישראליות – ובפרט את צו איסור היציאה מהארץ - כחלק ממדיניות רחבה יותר של התמודדות עם גורמים מסיתים המבקשים להשפיע על השיח ולערער את הדינמיקה בהר הבית. השילוב בין פעילות שטח מתמשכת במוקד רגיש, נוכחות דיגיטלית משפיעה וזיקה לנרטיבים המקודמים על ידי גורמים חתרניים עוינים, מוביל אל המסקנה המתבקשת שלפיה פעילותה מהווה סיכון ביטחוני של ממש, הרבה מעבר לזירה הירושלמית המקומית.
התרעות פיקוד העורף