בהלה רבה ופאניקה
סוכנויות הידיעות האיראניות "פרארו" ו"אנתחאב" דיווחו כי מחלקת יחסי הציבור של האוניברסיטה פרסמה גינוי חריף, בו נמסר כי נזק כבד נגרם למבני מחקר והוראה מרכזיים. עם זאת, בהודעה הודגש כי "למרבה המזל, פגיעת הטילים של האויב האכזר לא הובילה לאובדן חיי אדם".
למרות היעדר הנפגעים בנפש בקמפוס עצמו, הדיווח בסוכנות "אנתחאב" מציין כי ההפצצה הלילית חוללה בהלה רבה ופאניקה ברחובות הסמוכים לאוניברסיטה. רעש הפיצוצים עורר אימה בקרב תושבי השכונות המקומיות, בעלי העסקים, ובמיוחד בקרב מטופלים המאושפזים בבית החולים הצמוד למתחם האקדמי.
בהודעתה הרשמית, האוניברסיטה גינתה את התקיפה בתוקף וטענה כי פגיעה במרכזים מדעיים ואקדמיים מנוגדת לעקרונות האנושות ומהווה הפרה בוטה של החוק הבינלאומי. טיעון שלא מנע מאיראן מלתקוף את מכון ויצמן במבצע "עם כלביא".
ההפצצה שכופפה את תעשיית הפלדה של איראן
כתוצאה ישירה מהתקיפה, ייצור הפלדה בחברת אל-אהוואז, הנחשבת ליצרנית הפלדה השנייה בגודלה באיראן, הופסק לחלוטין. קווי הייצור הושבתו, פעילות המפעל הוקפאה לצורך בקרת נזקים, ועל פי ההערכות, חזרתם לפעילות סדירה עשויה לקחת זמן רב ולהשפיע באופן דרמטי על יכולות הייצוא של הרפובליקה האסלאמית.
כדי להבין את גודל הפגיעה, חשוב להכיר את חשיבותה העצומה של תעשיית הפלדה המקומית. תעשייה זו אינה רק עוגן כלכלי חיוני המכניס הון רב ומטבע זר למדינה, אלא מהווה עמוד תווך צבאי ואסטרטגי. מפעלי הפלדה באיראן מספקים חומרי גלם קריטיים לתעשייה הביטחונית – החל מייצור טילים וכלי טיס בלתי מאוישים, ועד לבניית ספינות ומיגון צבאי. יתרה מכך, מתקנים אלו, דוגמת המפעלים שהותקפו, נמצאים ברובם בבעלות חלקית של משמרות המהפכה.
הפגיעה המדויקת נועדה לשתק לא רק את הכלכלה, אלא גם לפגוע אנושות בשרשרת האספקה של מכונת המלחמה האיראנית וזאת הסיבה לכך שהאיראנים הגיבו באיומים לתקוף מפעלי פלדה בישראל ומדינות שכנות.