הממשלה מאשרת שוב, במשאל טלפוני, העברת סמכויות משר הפנים לראש הממשלה, על רקע העובדה שמאז אוקטובר 2025 אין בישראל שר פנים מכהן - למרות שישראל שוב במלחמה.
לפי הצעת ההחלטה שהופצה לשרים, המהלך נועד לאפשר טיפול מיידי בשורת נושאים דחופים, בעיקר על רקע מצב החירום והשלכותיו על הרשויות המקומיות ועל שיקום מבנים שנפגעו בלחימה ומפגיעת טילים.
אין שר פנים בישראל
קושי ממשי ברשויות המקומיות
לכן מבקשת הממשלה לאפשר, בהוראת שעה, הארכה של התקשרויות קיימות בעיריות, במועצות מקומיות ובמועצות אזוריות, לתקופה של עד שישה חודשים ובשווי שלא יעלה על ההתקשרות המקורית. ההארכה לא תהיה אוטומטית: היא תחייב אישור של ועדה פנימית ברשות, שתצטרך להשתכנע שהקושי לקיים מכרז נובע ישירות מהמצב הביטחוני.
חסם בשיקום מבנים שנפגעו במלחמה
סוגיה שנייה נוגעת לשיקום מבנים שנפגעו במלחמה. לפי מינהל התכנון, במקרים רבים שיקום מבנה נתקל כיום בחסם משמעותי: הדרישה להתאים את המבנה לכל תקני הבנייה העדכניים, גם כאשר מדובר בשיקום של מבנה קיים ולא בבנייה חדשה. לפי ההסבר המצורף, במצב כזה השיקום עלול להפוך ליקר מאוד, לא מידתי, ולעיתים אפילו בלתי אפשרי.
כדי לפתור את הבעיה, מבקשת הממשלה להעביר לראש הממשלה גם את הסמכות להתקין תקנות שיאפשרו מסלול מותאם יותר לשיקום מבנים שנפגעו. הרעיון הוא שלא לדרוש בכל מקרה התאמה מלאה לכל תקן חדש, אלא לבחון בעיקר אם ניתן להבטיח שמבנה שישוקם יהיה יציב ובטוח לפחות כפי שהיה לפני שנפגע.
הפתרון הראוי, והלא פוליטי
חוות הדעת המשפטית שצורפה להצעה מבהירה שהפתרון הראוי הוא מינוי שר פנים קבוע, ושיש קושי ממשי בכך שראש הממשלה מחזיק בסמכויות של שר שאינו עומד בראש המשרד. מצד שני, היא קובעת שלנוכח הדחיפות, ובהינתן שהממשלה פועלת לפי הנטען למינוי שר, אין מניעה משפטית לאשר את ההצעה.
לצד כל זה, ברקע עומדת גם עתירה של התנועה למען איכות השלטון נגד העברת סמכויות שר הפנים לראש הממשלה. בית המשפט כבר סירב להוציא צו ארעי, והדיון בעתירה נקבע לסוף מאי.
התרעות פיקוד העורף