צריך לומר את האמת: גם בלי הצבעת האופוזיציה, הקואליציה הייתה מצליחה להעביר את ההסתייגויות. אבל הרשלנות האופוזיציונית, הביאה לכך שההסתייגויות יעברו אחת אחרי השנייה בקולם של מעל מאה חברי כנסת. באופוזיציה לא שמו לב, פעם אחר פעם, עד שאחת מההסתייגויות עברה בקולם של 109 חברי כנסת.
הממשלה החליטה להעביר במסגרת התקציב מאות מיליוני שקלים לחינוך החרדי. במשרד האוצר סרבו להביא את הכספים לדיון בוועדת הכספים בשל הנחיית היועצת המשפטית לממשלה כי לא ניתן להעביר את הכספים ללא חוות דעת משפטית. עמדה זו נקבעה בשל חשש שהכספים יעברו למשתמטים בניגוד לפסיקת בג"ץ - ולכן הכסף עבר להיות רזרבה לחינוך החרדי. באופן עקרוני, כאשר בעיית ההשתמטות הייתה נפתרת, באמצעות העברת חוק גיוס למשל, הכסף היה משתחרר.
כך, הגיע חוק התקציב להצבעת הכנסת כאשר הכספים לחינוך החרדי 'כלואים' ברזרבה. מה שהקואליציה עשתה היה תרגיל פרלמנטרי מבריק, במסגרתו הוגשו הסתייגות לחוק - כך שייקבע בחוק שהכסף אינו ברזרבה, אלא עובר ישר אל החינוך החרדי ללא התחשבות בעמדת היועמ"שית.
אלא שבאופוזיציה לא שמו לב לארבעת ההסתייגויות שהעבירו לחרדים 790 מיליון ש"ח. האופוזיציה הצביעה בעד שלוש הסתייגויות, ורק ברביעית עצרו - וזו עברה בקולות הקואליציה בלבד.
לכולם ברור כי תוגש לבג"ץ עתירה נגד התרגיל הפרלמנטרי של הקואליציה. היועצת המשפטית לממשלה צפויה לטעון, כפי שטענה בפני הממשלה בעת קביעת מסגרת התקציב, כי אין להעביר את הכספים לחינוך החרדי מחשש שיגיע למשתמטים. מי שיכריע בנושא - יהיה בג"ץ.