"אחרי שטורקיה הפסיקה למכור לנו מלט אחרי אוקטובר, נכנס מלט ממצרים והמחיר שלו בישראל ירד בכ-3%. כלומר, לא רק שלא הייתה עליית מחיר, הוא ירד", אמר רום. לדבריו, השינוי אינו מסתכם רק בענף הבנייה. "אתה קונה בסופר ורואה מקורות שלא היו כאן קודם", אמר, כשהוא מצביע גם על סחורות שמגיעות דרך מצרים וירדן, ובהן מוצרים שמקורם בסעודיה ואף בפקיסטן.
רום סבור שמדובר ביותר מתגובה נקודתית לחרם הטורקי. לדבריו, ישראל נמצאת בעיצומו של שינוי גיאו-כלכלי עמוק יותר. "אנחנו מדברים על עשרות מיליארדי דולרים של סחורות שיעברו דרך ישראל בכל שנה, עם תרומה של כמיליארד שקל למשק", אמר. מבחינתו, הרחבת המעברים היבשתיים והגדלת הקיבולת שלהם אינן רק צורך לוגיסטי, אלא יעד אסטרטגי. "הגיאוגרפיה מדברת בעד עצמה. ישראל נמצאת בצומת בין אסיה לאירופה".
הסחר משנה כיוון: מטורקיה למצרים ולמסלולים עקיפים
גם מדינות שאין להן יחסים רשמיים עם ישראל מופיעות כעת במפת הסחר, אף שבשוליים. היבוא מפקיסטן נותר מצומצם ומגיע בעיקר דרך מדינות מתווכות, אך הנתונים מראים שגם משם מגיעים לישראל מזון, טקסטיל וציוד רפואי. באשר לסעודיה, הסחר הישיר עדיין כמעט ואינו קיים על הנייר, אך הפעילות הכלכלית מתנהלת בערוצים עקיפים, דרך מדינות כמו איחוד האמירויות, ירדן וקפריסין.
התמונה הכוללת ברורה: הקשרים הישירים עם טורקיה נחלשו, מצרים התחזקה, והסחר האזורי עובר התאמה מחדש. מה שנולד מתוך משבר מדיני וחרם, עשוי להפוך מבחינת ישראל להזדמנות אסטרטגית רחבה יותר — לא רק להחליף ספקים, אלא לבסס את עצמה כציר סחר משמעותי בין המזרח התיכון, אסיה ואירופה.
התרעות פיקוד העורף