בעתירה נטען כי החוק "חותר לשלילת הזכות לחיים באופן מוחלט", וכי הוא "מטיל עונש אכזרי ובלתי אנושי". עוד נטען כי החוק "מעגן עונש מוות בתלייה, בעיקר של ערבים-פלסטינים, הן תושבי ואזרחי ישראל והן תושבי הגדה המערבית".
בעתירה נכתב כי "עונש המוות אינו חוקתי מעיקרו", בשל "הפגיעה האנושה והבלתי הפיכה בזכות לחיים", וכי "ההסדרים שקבועים בחוק זה, והעובדה שנוסח כך שיחול על פלסטינים בלבד, מעצימים את אי-החוקיות ואי-החוקתיות שבעונש המוות". עוד נטען כי החוק "יוצר שני מסלולים משפטיים מקבילים- אחד בדין הצבאי ואחד בדין הישראלי - שנועדו לחול אך ורק על פלסטינים, תושבי הגדה המערבית, ואזרחי ישראל ותושביה".