הוא מסביר כי: "כעת השינוי הוא שלא צריך הסכמה פה אחד של שופטים, לא צריך שהתביעה תבקש שיהיה עונש מוות ואין אפשרות לחנינה. כך הופך החוק את המצב ממצב שאין עונש מוות בפועל והופך אותו לסטנדרט. אבל הסעיף מופעל רק על פלשתינים. לכן זה חוק מפלה". לדבריו: "בהסתייגויות ברגע האחרון הוסיפו 'פתח מילוט' שניתן לחורג מהעונש, מנימוקים מיוחדים בנסיבות מיוחדות. בית משפט יכול לגזור כחלופה מאסר עולם, אך מניסיון בפתחי מילוט כאלו נדיר שיעשו בהם שימוש. גם בארה"ב וביפן – בהם יש עונש מוות, אין דבר עזה עונש כברירת מחדל".
לגבי השינוי בתוך ישראל: "בתוך ישראל נקבע עונש מוות ב'נסיבות מעשה טרור', דבר שלא קיים היום. קבעו שהוא אפשרי כעונש מקסימלי, אבל נכתב שהוא יוטל ש'הייתה מטרה לשלול את קיומה של מדינת ישראל'. מה זה אומר? לא בדיוק ברור. אבל אפשר לנסות להוכיח. אבל אני יודע מי לא כלול בחוק - למשל ברוך גולדשטיין, שהלך ורצח פלשתינים, לא התכוון לשלול את קיומה של מדינת ישראל, אבל לעומת זאת מחבל ערבי – אפשר למצוא הוכחה. לכן ברור שהחוק לא יכול להיות כנגד טרור יהודי. לכן יש גם כאן אלמנט של הפליה".
עוד בעיה עם החוק, הוא אומר: "הוכנס סעיף שחייבים להוציא לפועל העונש תוך 90 יום מגזר דין סופי. זה סד זמנים מטורלל, בארצות הברית זה בד"כ לוקח בסביבות 12 שנים כי מנסים למזער טעויות, כאן מנסים למקסם את הטעויות. בשטחים גם אפ שופט אחד זיכה ושניים אחרים הרשיעו ניתן לגזור עונש מוות, כלומר ברור שיכולה ליפול טעות, תחשבו על מקרה זדורוב. (שהורשע בעליון ברב של 2 מול 1 ואח"כ זוכה במשפט חוזר)". נקודה נוספת חשובה היא כי החוק יפעל רק לגבי מחבלים עתידיים, כלומר לא יכלול מחבלי נוח'בה ומחבלי עבר שביצעו פיגועים.
"יש קייס טוב לפסול את כל החוק"
הוא מסביר: "כיום קיים עונש מוות בישראל: הוא קיים בשטחים וגם בחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, ובחוק העונשין תחת סעיף בגידה. אז כיצד אפשר לתקוף את התיקונים החדשים? ניתן לומר שהחוקים הישנים מוגנים בחוק שמגן על חקיקת עבר, אבל זה לא אומר שסעיפים חדשים לא יכולים להיות חשופה לביקורת חוקתית. זו טענה מקובלת במערב אירופה או בית הדין האירופי לזכויות אדם, שיש שם פסיקה שאוסרת על הסגרה לארה"ב במקרה שעלול להיגזר עונש מוות".
לפי פרופסור שנער: "בעייתי יותר בחוק וסביר שייפסל היא ההבחנה בין פלשתינים לישראלים. החוק בשטחים מדבר על תושב האזור שאינו אזרח ישראלי, והוא לא תקף לגבי מתנחלים שהם אזרחים ישראלים, ולכן הם כפופים לדין אחר מהפלשתינים. בשטחים עונש מוות הוא ברירת מחדל, ויש כאן קביעה שרק פלשתינים יהיו כפופים לכך. לעומת זאת, בתוך ישראל העונש זה לא ברירת מחדל. אני מזכיר חוק ההסדרה נפסל על פגיעה בזכות השוויון".
הוא מוסיף כי "גם ההגדרה של מניע 'שלילת קיומה של מדינת ישראל' בעייתי - מניע מאד בעייתי ועמום. זה בפני עצמו עילת פסילה. יש לכך חשיבות חוקתית, כי על מנת לזכות להליך הוגן נדרש להגדיר את העבירה באופן ספציפי - שהדין יהיה ברור, בטח ככל שהעונש חמור יותר".
לדעתו, הגבלת שיקול הדעת השיפוטי בחוק גם היא בעייתית: "בתי המשפט רואים בכך פגיעה בעצמאות השיפוטית ובזכות להליך הוגן. גם כאן זה יקשה על מעבר החוק". לסיכום הוא אומר: "יש קייס טוב לפסול את כל החוק, אך לא יכול בוודאות שכך יקרה".
אתמול גם פורסמה עמדת הסנגוריה הציבורית בנושא. בין היתר נכתב שם: "קושי מובהק בעונש המוות נוגע לחשש מטעויות משפטיות, הרשעות שגויות והוצאה להורג של חפים מפשע. מנתונים בארה"ב, נמצא כי מאז שנת 1973 שוחררו כ-200 נידונים למוות לאחר שבהמשך הוברר כי הרשעתם הייתה שגויה והם חפים מפשע, וכן תועדו גם עשרות מקרים של הוצאות להורג שהתגלו בדיעבד כשגויות". עוד נאמר כי: "בעשורים האחרונים מגמה ברורה ועקבית לביטול עונש המוות או להימנעות מוחלטת מהפעלתו ברוב מדינות העולם".
התרעות פיקוד העורף