בישראל מעריכים כי לא צפויה התקוממות עממית משמעותית כל עוד הלחימה נמשכת. ההנחה היא שאזרח איראני לא ייצא לרחוב בעיצומה של מלחמה, גם בשל הפחד וגם משום שמחאה כזו עלולה להיתפס כבגידה. אולם ביום שאחרי, אם וכאשר תיפסק הלחימה, בירושלים סבורים שהסיכוי לטלטלה פנימית יגדל משמעותית.
הכורדים יצטרפו ללחימה?
גם הסוגיה הכורדית עלתה, ובהקשר הזה נשמעת בישראל ביקורת שקטה על וושינגטון. לפי הגורמים, הייתה היערכות שכללה חימוש כורדים והכנתם לאפשרות של פעולה, אך האמריקאים הטילו וטו - בין היתר בשל הרגישות הטורקית וההתנגדות הנחרצת של ארדואן, שראה במהלך איום ישיר על טורקיה.
מה הצעד הבא של טראמפ?
"לא לשרוף את המועדון"
בתוך כך, בישראל מבקשים לעבור שלב נוסף בלחץ על איראן: פגיעה סלקטיבית בתשתיות לאומיות - חשמל, מים, גז, תחנות כוח, מתקני התפלה ומתקנים נוספים - אך בשלב זה נתקלים בווטו אמריקאי. הסיבה: חשש כבד בוושינגטון שפגיעה כזו תגרור תגובה איראנית נגד תשתיות הנפט והאנרגיה של מדינות המפרץ ותוביל להסלמה אזורית רחבה.
לפי גורמים בישראל, זהו למעשה מוקד המחלוקת הנוכחי: ישראל רוצה להרחיב בהדרגה את הלחץ, אך ארה"ב חוששת שהמעבר מפגיעה צבאית-תעשייתית לפגיעה בתשתית אזרחית-לאומית ייצור אפקט שרשרת מסוכן.
ובכל זאת, לפי הגורמים, גם בוושינגטון וגם בירושלים מחפשים נוסחת ביניים: לא "לשרוף את המועדון", אך גם לא להסתפק במטרות שהשפעתן נשחקת. ברקע לכך נמצאת גם ההערכה שבנק המטרות המרכזי שאיתו נפתחה המלחמה קרוב למיצוי, או לפחות לשלב שבו כל תקיפה נוספת מייצרת תשואה פוחתת.
לכן, בישראל ובארצות הברית בשיח משותף בוחנים אפשרות של פגיעה מדורגת, מדודה - תחנת כוח קטנה, מתקן משני, תשתית פנימית - באופן שיבהיר שכל יום ללא התקדמות במו"מ עלול להסתיים בעוד פגיעה ועוד פגיעה. לכן, לפי גורמים בישראל, זהו כעת לב הוויכוח: איך מגבירים את הלחץ על המשטר בטהרן באופן שידחוף אותו להסכם - אבל לא יביא אותו, ואת האזור כולו, לפיצוץ.
התרעות פיקוד העורף