הביקורת בישראל על צבא לבנון חריפה במיוחד. לפי ההערכות, הצבא הלבנוני מפחד מחיזבאללה, נמנע מעימות ישיר איתו, ובחלק מהמקרים אף סובל מחדירה של גורמים המזוהים עם הארגון או נאמנים לו. לכן, ההבנה אצל גורמים בישראל היא שההסדרים הקודמים, שעליהם נשענו במערב ובקהילה הבינלאומית, פשוט אינם מתקיימים בפועל. מבחינת ישראל, כך אומרים גורמים ישראלים מעורים, לא ניתן עוד לבסס ביטחון בצפון על הבטחות לבנוניות שלא מתממשות. במערכת הישראלית אף סבורים כי במצב שנוצר, צבא לבנון הולך ומתגלה כגוף חסר אפקטיביות מול חיזבאללה - כמעט במעמד דומה לזה שיוחס לאורך השנים ליוניפי"ל.
מכאן גם נגזרת המסקנה הישראלית הרחבה יותר: ישראל לא תוכל לעצור מבלי לפתור את בעיית הצפון. בירושלים מדברים על צורך בפירוז אמיתי של דרום לבנון, ובמצב שבו לחיזבאללה לא תהיה עוד דריסת רגל בכל מרחב שממנו אפשר לאיים על יישובי הצפון. לא מדובר, לפי הגורמים, רק בשאלה של תגובה צבאית נקודתית, אלא בעיצוב מחדש של המציאות הביטחונית מעבר לגבול.
לפי ההערכות בישראל, אם לא יימצא פתרון אחר, ואם ארה"ב והמערב אכן ירימו ידיים מהניסיון להפעיל את לבנון נגד חיזבאללה, יכול להתגלגל תרחיש שבו יתגבשו הבנות בין ישראל לסוריה: צה"ל ישתלט על דרום לבנון, בעוד שהסורים יפעלו בצפון לבנון נגד חיזבאללה. לפי גורמים בישראל, מדובר באפשרות שנבחנת כהשלכה של כישלון כל יתר המסלולים - כברירת מחדל שנולדת מתוך הוואקום. לפי אחת ההערכות שעלו, במסגרת הבנות כאלה עשויה גם לעלות סוגיית החרמון הסורי, עד כדי אפשרות לוויתור סורי עליו במסגרת הסדר רחב יותר.
לפי גורמים המעורים בנושא, גם בתרחיש כזה אין הכרח שמדובר בהפלת המשטר הלבנוני. מבחינת ישראל, המטרה אינה מלחמה יזומה נגד המדינה הלבנונית, אלא סילוק האיום של חיזבאללה ויצירת מציאות חדשה, שלאחריה יידרש מודוס ויוונדי אחר בלבנון. במילים אחרות, ישראל לא מחפשת לנהל את לבנון - אלא להבטיח שחיזבאללה לא יוכל עוד לנהל משם מלחמה נגדה.
על פי הגורמים המעורים, מתקיימים, או לפחות נבחנים, מגעים בדרגים שונים בין ישראל לבין סוריה - ישירות או בעקיפין, ייתכן שגם בתיווך אמריקאי. הגורמים בישראל מציינים כי יש ניסיונות לייצר הבנות סביב הסוגיה הזאת. התמונה המצטיירת היא של ערוצי תיווך ושיח בדרגים שונים, גם אם לא בהכרח של מו"מ גלוי וסדור.
עם זאת, לפי הגורמים, המגמה העקרונית עדיין איננה בהכרח מהלך כוחני או חלוקת מרחבים, אלא ניסיון להגיע להסדר אפקטיבי. מבחינת ישראל, אילו היה נולד מחר פתרון אחר - למשל מהלך מערבי ממשי שבו צרפת, בריטניה או גרמניה לא רק מפעילות לחץ מדיני אלא גם מסייעות לצבא לבנון בפועל ואף נלחמות לצדו נגד חיזבאללה - ירושלים הייתה יכולה לחיות גם עם פתרון כזה. אלא שלפי ההערכה, המערב אינו שם, ולכן החלופה הישראלית-סורית נעשית מציאותית יותר.
באשר לארה"ב, לפי גורמים בישראל, האמריקאים היו מעדיפים מאוד לא להגיע לתרחיש כזה. אבל לפי ההערכות, גם בוושינגטון כבר התייאשו במידה רבה מהניסיונות להישען על ממשלת לבנון ועל צבא לבנון. התחושה היא שגם האמריקאים מרגישים שרומו - הובטחו להם הבטחות, אך בשטח דבר לא יושם. לכן, אם לא תגיע חלופה מערבית רצינית - למשל מעורבות ממשית של צרפת, בריטניה או גרמניה לצד צבא לבנון נגד חיזבאללה - ההנחה בישראל היא שארה"ב לא תבלום מהלך כזה, ואולי אף תיתן לו בסופו של דבר ברכת דרך שקטה.
התרעות פיקוד העורף