משטרת ישראל, פעם גוף ביטחוני ממלכתי, אבל כבר מזמן שהפכה לסניף של מרכז הליכוד, והפכה לזרוע ביצוע ישיר של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, ויתר חברי הממשלה. לצער כולם רואים את זה על בסיס יום יומי, ברמת האלימות של השוטרים כלפי חלק מהאזרחים, כאשר הם לא בוחלים להכות ולהפיל על הרצפה אישה בת 80, כאילו היתה חפץ, רק בגלל שדעתה שונה ממדיניות המשטר הישראלי.
המשטרה עושה הכל כדי לדכא את ההפגנות נגד המשטר הישראלי. זה כולל, כאמור, מכות ואלימות ללא רסן, שימוש במכתזיות, במעצרים המונים, בתרגילים של סגירת חניונים כדי למנוע הגעת מפגינים, ועוד.
בסוף השבוע גייסה המשטרה כלי חדש לדיכוי המפגינים נגד המשטר הישראלי. הכלי החדש הוא מפקד פיקוד העורף, האלוף שי קלפר, קצין קרבי, עז נפש, מקצועי בשדה הקרב, כזה שאתה מוכן ללכת אחריו לכל שדה קרב, הוא איש רב זכויות. אלא שבמהלך אחד הפך האלוף קלפר את הגוף שהוא מופקד עליו מגוף ממלכתי לכלי ביצועי של פוליטיקאים. התקווה עכשיו היא שהוא טעה בשיקול דעת נקודתי. בצה"ל מבינים היום כי המהלך שבו פיקוד העורף הגיש תצהיר לבג"ץ על מספר מפגינים שיכולים להפגין ברחובות ישראל במהלך המלחמה, הוא טעות של טירונים. "פיקוד העורף היה צריך לסתום את הפה ולא להיגרר למהלך פוליטי", אמר בכיר בצה"ל.
הבעיה בסיפור היא לא רק חוות הדעת הלא מקצועית של פיקוד העורף, אלא שהאלוף קלפר ואנשיו לא פעלו ופועלים כנגד ההתכנסויות והתקהלויות ברחובות ישראל, שמסכנות פי כמה מכמה הפגנות שהיו אמורות להיות הפגנות שוליים.
שם, אגב, פיקוד העורף והמשטרה יכלו לפעול ביתר יעילות, הרי אם היתה מועברת הנחיה של הגבלת כניסה בחניונים של המקום, היה ניתן לשלוט על כמות הנוכחים בכל זמן. פיקוד העורף לא פועל למנוע תפילות המוניות ברחובות ובבתי הכנסת, הרבה מעבר לחמישים בני אדם. הוא גם לא משבית שמחות של חתונות בבתים פרטים ובישובים חקלאיים, גם שבהם יותר ממספר החוגגים שנקבע. הדוגמאות הן רבות ומגוונות.
אבל בסוף השבוע פיקוד העורף נפל בדיוק במקום שאסור לו ליפול. פיקוד העורף הוא הגוף הצבאי שעובד מול כלל הציבור הישראלי. הוא אמון, לצד משטרת ישראל, על ביטחון הציבור בעת חירום, בין אם מדובר בשעת חירום בשל אסון טבע או מלחמה או פעולה הנגרמת בשל מעשה אדם.
לשם כך זקוק פיקוד העורף לזכות באמון מלא ובלתי ניתן לערעור של כלל חלקי הציבור הישראלי, כולל אוכלוסיית המיעוטים החייה בישראל: חרדים, ערבים, וגם כאלה המתנגדים למהלכי המשטר בישראל.