לפי המאמר, אדרעי מוצג כ"דמות דיגיטלית" שנבנתה בקפידה בתוך מערך מקצועי העוסק בהשפעה פסיכולוגית ותקשורתית. בעיתון נטען כי מדובר בחלק ממנגנון רחב יותר, המכונה "מרכז פעולות עיצוב התודעה", שבו פועלים מומחים בפסיכולוגיה ובתקשורת, לצד כלים טכנולוגיים ואנשי מקצוע שתפקידם להתאים את המסרים הישראליים לקהלי יעד בשפתם ובקודים התרבותיים שלהם.
ב"אל-אח'בר" נטען כי אדרעי פועל בשני צירים מרכזיים: סרטונים ופוסטים כתובים. לפי הניתוח, הוא אינו מסתפק בפרסום מסרים, אלא גם עוקב אחר תגובות הקהל ומשיב להן, באופן היוצר נוכחות רציפה במרחב הדיגיטלי ומפחית בהדרגה את המחסום הפסיכולוגי בינו לבין הציבור הלבנוני. עוד נטען כי השימוש שלו בשפה הערבית, לצד פנייה לחגים, לאירועים ולסמלים תרבותיים מקומיים, נועד לייצר תחושת קרבה ואמינות.
המאמר מדגיש כי פעילות זו אינה מוגבלת לזמני הסלמה, אלא נמשכת לאורך כל השנה במסגרת מה שמוגדר בו כ"מלחמת הנרטיב". לפי הכתוב, אחד הכלים המרכזיים שבהם נעשה שימוש הוא חזרתיות על ניסוחים והגדרות מסוימות, באופן שמבקש לקבע אותן בתודעה הציבורית לאורך זמן.
העיתון נשען גם על מחקר שנערך באוניברסיטת א-נג'אח הלאומית בפלסטין בשנת 2023, שעסק באופן שבו השתמש אדרעי במסגרות תקשורתיות ובטכניקות תעמולה במהלך אירועי רמדאן 2022. לפי המחקר המצוטט, המסרים של אדרעי עושים שימוש ב"מסגרת האחריות", שבמסגרתה מוטלת האחריות להסלמה על הפלסטינים או על ההתנגדות, בעוד ישראל מוצגת כמי שפועלת בתגובה. לצד זאת, מציין המאמר כי נעשה שימוש גם ב"מסגרת הסכסוך", בהצגת עימות מתמשך, וכן במסגרות מוסריות והומניטריות שנועדו לרכך את דימויה של ישראל.
המאמר משווה את דמותו של אדרעי לדמויות תעמולה היסטוריות מן המאה ה-20, ובהן "רוז מטוקיו" ו-"האנוי האנה", שפעלו מול חיילי אויב באמצעות שידורי רדיו. לפי ההשוואה שמציע העיתון, אדרעי מייצג גרסה עדכנית של אותו מודל: דמות מוכרת, מדברת בשפת קהל היעד, המשלבת פנייה ישירה, היכרות תרבותית ונוכחות קבועה כדי לבסס אמינות והשפעה.
עוד מובאים בניתוח דבריו של הפסיכולוג הקליני מוסטפא מטר, שאמר ל"אל-אח'בר" כי בחירת דוברים דוברי ערבית או פרסית נשענת על הבנה עמוקה של חשיבות השפה כאמצעי חדירה פסיכולוגי. לדבריו, השפה אינה רק כלי להעברת מסר, אלא גם אמצעי ליצירת קרבה, תחושת שייכות והגברת הנכונות להאמין למה שנאמר. במאמר נטען כי באמצעות סימון מטרות מראש ולאחר מכן תקיפתן, נבנית בקרב חלק מהציבור תחושה של דיוק ואמינות, ועם הזמן עשויה להיווצר קבלה רחבה יותר של המסרים הישראליים.
התרעות פיקוד העורף