במוקד המהלך - אכיפה של איסור על בנייה ישראלית בשטחי B, פינוי מיידי של כל בנייה שתוקם בניגוד להנחיה, והטלת סנקציות כלכליות וקנסות על המפרים. ההחלטה נשמרה הרחק מהעין הציבורית מסיבות פוליטיות ברורות, אך במקביל הועברה עליה הודעה מיידית לממשל האמריקני, ששידר שביעות רצון מן הכיוון.
לפי הגורמים המעורים, מדובר בתוצאה ישירה של לחץ אמריקני שהלך והתהדק. בשבועות האחרונים הלכה והחריפה הביקורת האמריקנית על העלייה באלימות המתנחלים בשטחי יהודה ושומרון. בירושלים הבינו כי מבחינת וושינגטון מדובר כבר לא רק בבעיה הומניטרית או ביטחונית נקודתית, אלא בסוגיה מדינית רגישה שמקבלת תשומת לב גוברת בדרגים הגבוהים ביותר.
הרקע להחלטת הקבינט ולביקורת האמריקנית הוא רצף של אירועים אלימים ונתונים מצטברים שהדאיגו לא רק את ממשל טראמפ, אלא גם גורמי ביטחון ומדיניות בישראל. בחודשים האחרונים נרשמה עלייה במספר תקריות האלימות מצד מתנחלים נגד פלסטינים - תקיפות פיזיות, הצתות, פגיעה ברכוש, יידוי אבנים, איומים והקמת מאחזים בלתי חוקיים בנקודות חיכוך רגישות. לצד האירועים עצמם, הצטברו גם נתונים שהמחישו את עומק הבעיה - עשרות רבות של תקריות בתוך פרקי זמן קצרים, נפגעים, עקירות של משפחות פלסטיניות, ותחושה גוברת בקהילה הבינלאומית שלפיה ישראל אינה עושה די כדי לבלום את התופעה.
כעת, אחרי האישור השקט בקבינט והעדכון לממשל האמריקני, המבחן האמיתי יהיה מבחן הביצוע. בוושינגטון לא יסתפקו לאורך זמן בעוד החלטה על הנייר. גם בישראל יודעים שהשאלה המרכזית אינה רק מה אושר, אלא אם תהיה אכיפה עקבית, מהירה ונראית לעין.