קיש הזהיר כי החלטה להוציא את מערכת החינוך לחופשה במקום להחזיר אותה לפעילות, אפילו חלקית, עלולה להוביל לעימות משפטי מיידי. לדבריו, ארגוני המורים צפויים לעתור לבית המשפט, משום שמדובר בפגיעה בהסכמים החתומים איתם. במשרד החינוך מזכירים בהקשר הזה את תקופת הקורונה, אז עלו מחלוקות דומות סביב ימי עבודה, חופשות והפעלת המערכת בתנאי חירום.
לכן, עמדת קיש שונה מהותית: במקום לדון בהוצאת המערכת לחופשה, הוא מבקש למקד את הדיון במתווה חזרה ללימודים, גם אם לא מלא וגם אם לא אחיד בכל הארץ. בין האפשרויות שנבחנות: למידה בקפסולות, מודל היברידי שבו חלק מהשבוע מתקיימים לימודים פרונטליים וחלקו בלמידה מרחוק, וכן התאמות מקומיות לפי מצב ביטחוני והנחיות פיקוד העורף.
עם זאת, במשרד החינוך מבהירים קו אדום אחד: לא תהיה חזרה למתכונת מלאה של לימודים בזום בלבד. מבחינת קיש ואנשיו, הניסיון שנצבר בשנים האחרונות מלמד שלמידה מרחוק בהיקף מלא אינה אפקטיבית לאורך זמן, פוגעת בתלמידים, מחריפה פערים ומייצרת קושי ממשי עבור הורים, מורים ותלמידים כאחד.
הדיון הערב יתקיים מתוך הנחת עבודה מרכזית אחת: שהלחימה לא תסתיים עם צאת חג הפסח, ושגם אחרי החג ישראל תידרש להמשיך לתפקד במציאות ביטחונית מורכבת. בתוך המציאות הזו יידרשו המשתתפים בדיון להכריע בין שתי גישות שונות: האחת, של הקפאת המערכת עד שתתאפשר חזרה מלאה ובטוחה; השנייה, של ניסיון להחזיר את מערכת החינוך לפעילות חלקית וגמישה, גם תחת מגבלות.
מעבר לשאלה החינוכית עצמה, מדובר גם בהחלטה בעלת משמעות ציבורית וכלכלית רחבה. השבתה נוספת של מערכת החינוך תשפיע לא רק על מיליוני תלמידים והוריהם, אלא גם על המשק כולו, על יכולת ההורים לצאת לעבודה ועל היציבות היומיומית בעורף בזמן מלחמה. מנגד, חזרה ללימודים, אפילו חלקית, תחייב מתווה ברור, אחריות ביצועית ותיאום מלא בין משרד החינוך, מערכת הביטחון ופיקוד העורף.
לכן, ההכרעה שתתקבל הערב לא תעסוק רק בשאלה מתי חוזרים לספסל הלימודים, אלא גם באיזה אופן תיראה שגרת החירום של ישראל בשבועות הקרובים.
התרעות פיקוד העורף