בטור פרשנות שהעלה לחשבון ה-X שלו כתב הפרשן: "ארצות הברית השיגה חלון זמן של שבועיים לשליטה בשוק הנפט והגז ולהתמודדות עם הרפובליקה האסלאמית מעמדה טובה וחזקה יותר. הרפובליקה האסלאמית איבדה את הקלף שלה ליצירת משבר בשוק הנפט והגז. האיום של טראמפ להשמיד תחנות כוח וגשרים העלה את רמת האיומים של ארצות הברית וישראל לרמה של איום על עצם קיומה של הרפובליקה האסלאמית, מה שאילץ את המשטר לסגת".
לדבריו, "טראמפ מתכוון לכלול ארבעה תנאים מרכזיים בכל הסכם, שמשמעותם שוב כניעה של הרפובליקה האסלאמית: עצירת ההעשרה, עצירת תוכנית הטילים הבליסטיים, הפסקת התמיכה בשלוחות והעברת האורניום המועשר. אם הרפובליקה האסלאמית תקבל תנאים אלה – מדובר בכניעה; אם לא – הסבירות לחידוש המלחמה גבוהה מאוד".
עוד ציין הפרשן, כי "הרפובליקה האסלאמית איבדה את חמינאי ומספר רב מאוד של מפקדים ובכירים, מה שהפך את צמרת השלטון לשברירית, בעוד שלא הצליחה לפגוע במפקדים ובבכירים של ארצות הברית וישראל. מפקד חיל הים של משמרות המהפכה נהרג, והכוח עצמו נפגע קשות ואינו ניתן לשיקום בזמן הקרוב. חיל האוויר של המדינה נהרס כמעט לחלוטין, עם בסיסים ומטוסים רבים שהושמדו. מערך ההגנה האווירית של המדינה נהרס כמעט לחלוטין ואינו אפקטיבי. שמי המדינה עדיין נמצאים בשליטת ארצות הברית וישראל. רוב התעשיות הפטרוכימיות, מקור הכנסה מרכזי במט"ח, נהרסו. תעשיות צבאיות רבות ברחבי המדינה הושמדו. מפקדות ובסיסים רבים של הבסיג' נהרסו. מרכזי פיקוד משטרתיים במחוזות ותחנות משטרה רבות נהרסו".
"מדינות המפרץ (GCC) הצטרפו לשורות אויבי הרפובליקה האסלאמית. נתיב עקיפת הסנקציות דרך דובאי נסגר. היחסים עם קטאר הידרדרו והפכו לעוינות. הכלכלה מתמודדת עם גל דרישות מצטבר מתקופת המלחמה ונזקי המלחמה, שכעת מציפים את הממשלה". לדבריו, "העם האיראני, ככוח האופוזיציה המרכזי, ממשיך לדרוש את הפלת המשטר, ולאחר אירועי ינואר נוצר פער עמוק של דם, שנאה וזעם בין העם למשטר. הפסקת האש עדיין אינה סוף המלחמה. הרפובליקה האסלאמית איבדה עוד יותר מאמינותה בעיני הציבור לאחר שנטשה את האזרחים במהלך המלחמה. המשטר מציג את המצב כניצחון – משום שעדיין לא נפל. בפוליטיקה יש עליות ומורדות רבים – נדרשת סבלנות".