המכתב נשלח כנייר דיפלומטי רשמי מטעם המשלחת האיראנית. כבר בפתחו מתבקשות המדינות החברות "לתת את דעתן הראויה" למועמדות ישראל, אך בהמשך מתברר כי מדובר למעשה בקמפיין מסודר נגד בחירתה. לפי הנוסח האיראני, ועדת מעמד האישה היא הגוף הבין-ממשלתי המרכזי בעולם לקידום שוויון מגדרי והעצמת נשים, ולכן חברות בה מחייבת, כלשון המכתב, עמידה ב"סטנדרטים הגבוהים ביותר של המשפט הבינלאומי", הגנה על אזרחים וקידום זכויות יסוד של נשים ונערות.
במילים אחרות, איראן לא הסתפקה במחאה מדינית כללית, אלא ניסתה להפוך את הליך הבחירה באו"ם לעימות חזיתי סביב הלגיטימציה של ישראל לכהן בגוף בינלאומי מרכזי. בירושלים ראו במהלך הזה ניסיון פוליטי מובהק לערער על עצם בחירתה של ישראל ולהכתים אותה דווקא בזירה הרגישה ביותר מבחינה ציבורית ומוסרית.
במשלחת הישראלית מדגישים כי למרות שהבחירה הייתה אמורה להתקיים במסגרת הסכמות רחבות, מספר מדינות דרשו לקיים הצבעה חשאית - מהלך שנתפס כניסיון נוסף להקשות על הבחירה הישראלית. אלא שגם הצעד הזה לא שינה את התוצאה: ישראל נבחרה לכל הגופים שאליהם הציגה מועמדות, ובכללם גם הוועדה למעמד האישה - היעד המרכזי שסימנה איראן.
מבחינת ישראל, עצם הבחירה לוועדה למעמד האישה היא לב הסיפור. זה היה הזירה שאיראן סימנה, זה היה היעד שבו ניסתה לייצר לישראל הפסד מדיני, ודווקא שם נרשמה מבחינתה התבוסה הברורה ביותר. במקום לבלום את ישראל, הקמפיין האיראני הסתיים בבחירה ישראלית מלאה.
התרעות פיקוד העורף