הלוחם ארי שפיץ היה מורדם ומונשם במשך חודש וחצי, מאז שנפצע בפיצוץ מטען בשכונת זייתון בצפון הרצועה. מיד לאחר שהתעורר גילה כי איבד את ידו ואת שתי רגליו והחל במסע שיקום ממושך של למעלה ממאתיים ימים. השרה רגב מסרה על בחירתו: "ארי, מהפצועים הקשים ביותר של מלחמת חרבות ברזל, מפגין חוסן מעורר השראה. למרות המחיר הכבד ששילם, לרגע לא נפלה רוחו של ארי. הוא הצליח לאסוף את העוצמות הגנוזות בתוכו כדי לבנות מחדש את שגרת חייו ולתת כוחות לרבים אחרים. דרך ארי אנחנו מצדיעים לכלל לוחמי צה"ל, ובהם גם הפצועות והפצועים בגוף ובנפש ששילמו מחיר כבד כל כך למען השבת השקט והביטחון לתושבי ישראל".
על הבחירה ברענן, רגב מסרה: "גילי רענן הוא מהדמויות הבולטות בדור היזמים החדש, מי שפועל לאורך שנים לקידום החדשנות הישראלית ולהצבתה בחזית העולמית. רק לאחרונה הכריזה חברת גוגל על השלמת הרכישה של חברת "וויז" שגילי הוא אחד ממשקיעיה, עסקה שנחשבת לגדולה ביותר בתולדות המשק הישראלי. המכירה הזו המצטרפת לשורה ארוכה של יוזמות יוצאות דופן שהוביל, מהוות הוכחה ניצחת לעוצמות הטכנולוגיות האדירות הצומחות בישראל וליכולות האדירות של אומת הסטארטפים. לאורך כל שנות עשייתו, גילי היה שותף להקמה ולליווי של חברות רבות, ובכך סייע להצמיח דור חדש של יזמים ויזמיות. גם בתקופות של אי־ודאות ואתגרים רבים, הוא ממשיך לפעול מתוך אמונה ביכולתה של ישראל לחדש, להעז ולפרוץ גבולות. דרך הבחירה בו אנחנו מצדיעים לקהילת ההייטק הישראלית, שממשיכה להוביל, ליצור ולבסס את מעמדה של ישראל כמעצמה טכנולוגית עולמית".
אל"ם מתן ב' שירת במגוון תפקידי פיקוד בחיל האוויר כולל מפקד טייסת. הוא מוביל בתפקידו הנוכחי את בניית התוכניות המבצעיות של חיל האוויר במבצע "שאגת הארי" ובמבצע "עם כלביא". נורית היא לוחמת יוצאת דופן שצלחה אתגרים מורכבים במיוחד בשדה הקרב ובבתי השיקום גם יחד. יומיים לפני השביעי באוקטובר היא נכנסה לתפקידה כמפקדת פלוגת איסוף ייעודי בחטיבה הצפונית של אוגדת עזה. כשהחלה מתקפת חמאס היא לקחה חלק מרכזי בקרב על בסיס אורים, קרב במהלכו נפצעה. חרף הפציעה התעקשה לחזור לתפקיד ושבועיים בלבד לאחר מכן נפצעה קשה בקרב נוסף. הפציעה אילצה אותה לעבור סדרת ניתוחים מורכבים שבמהלכם נכרתה רגלה. השניים ישיאו את משואת צה"ל.
על אורה חתן ממושב שתולה אמרה השרה: "למרות תקופה ממושכת שבה אזור הצפון נתון לאיומים מתמשכים ולירי בלתי פוסק, תקופה שאילצה אותה לסגור את המסעדה האהובה שלה, בחרה אורה להישאר על האדמה שבה נולדה, להמשיך להצמיח תקווה ולבשל באהבת אין קץ לחיילי צה"ל. דרך סיפורה אנחנו מצדיעים לתושבות ולתושבי קו העימות בצפון, שממשיכים לחיות, לעבוד ולשמור על גבולות הארץ מתוך אומץ, שליחות ואהבה גדולה לחבל הארץ היפהפה הזה הנטוע עמוק בליבנו".
על מפיק הקולנוע וחתן פרס ישראל למפעל חיים, משה אדרי, מסרה מירי רגב: "סיפור חייו מגלם בתוכו את כל המרכיבים לסרט קולנוע. הילד מדימונה שהתאהב במסך הגדול והפך, יחד עם אחיו האהוב ליאון ז"ל, לאחד מעמודי התווך של הקולנוע הישראלי. הסרטים שהפיקו האחים אדרי תרמו רבות לעיצוב פניה של החברה הישראלית והביאו את הקולנוע הישראלי ואת השפה העברית אל הבמות המרכזיות ברחבי תבל. במקביל לסרטיו החדשים הוא מוסיף לתרום רבות גם לשימור המורשת המפוארת של הקולנוע הישראלית ומפגיש את הדור הצעיר עם הקלאסיקות הישראליות שהפכו לנכסי צאן ברזל. בשנים האחרונות אנחנו רואים את הדור הצעיר שמתאהב בסרטים הנוסטלגיים שגדלנו בעליהם, דבר שלא היה מתרחש לולא מפעל חייו".
תאמר עטאללה, בן העדה הדרוזית, צבר קרוב לעשור של שירות במערך הכלכלי בצה"ל ובמערכת הביטחון. לאורך שירותו הצבאי זכה לעיטורים רבים על עשייתו ותרם רבות לשימור המורשת הענפה של הלוחמים הדרוזים, הצ'רקסים והבדואים ששירתו בצה"ל בגאווה ובנחישות שאין למעלה מהן. לצד תפקידיו הרבים ובמקביל לשירות המילואים שלו, שימש תאמר כרוח החיה והנמרצת בחמ"ל החירום המיוחד של העדה הדרוזית, חמ"ל שייסד השייח' מואפק טריף בעקבות האירועים הקשים בסווידע שבסוריה. השרה רגב מסרה: "תאמר תרם רבות למהלך החשוב של הצלת אחינו הדרוזים שנטבחו בסווידע שבסוריה. החמ"ל שבו פעל הציל את חייהם של רבים, סייע בעברת מזון וציוד רפואי והעביר לטיפול רפואי בישראל קשישים, ילדים ונשים שעברו פגיעות מיניות והתעללויות קשות".
פרופ' דינה בן יהודה, המובילה את המערך ההמטולוגי בממרכז הרפואי הדסה בירושלים, היא מהדמויות הבולטות בעולם הרפואה והמחקר בישראל. היא הקדישה את חייה להצלת חיים, לקידום המחקר הרפואי ולהכשרת דור העתיד של הרופאות והרופאים בישראל. במקביל לעשייתה הרבה ופריצות הדרך המדעיות שהובילה, נשאה פרופ' בן יהודה בתפקידים משמעותיים במערכת הבריאות והאקדמיה והיא תרמה רבות לעיצוב פני הרפואה בישראל ולחיזוק מעמדה בזירה הבינלאומית. השרה רגב אמרה: "היא מייצגת את העוצמות והחוסן של אנשי מערכת הבריאות הישראלית שממשיכים לעמוד בחזית, לטפל, לרפא, לנטוע תקווה ולחזק את גופם, נפשם ורוחם של החולים בישראל. בשנה כל כך מורכבת כשהעומס על בתי החולים כל כך גדול, הבחירה בדינה היא הדרך שלנו לומר לרופאות, לרופאים, לחוקרות ולחוקרים תודה מעומק הלב".
רוני אינסהאז פרשהד נולד וגדל בטהרן. בשל מרחקו של בית הספר היהודי ממקום מגוריו, הוא למד בבית ספר מוסלמי וכבגיל 18 גויס לצבא האיראני. לאחר תקופת הטירונות שובץ לשירות בבית המשפט בטהרן. הוא הצליח להתקדם לתפקידים רגישים, עד שהפך לעוזר לחוקרים ולשופטים בכירים. במקביל ומתוך תחושת אחריות עמוקה הוא פעל בסתר לסייע ליהודים שנקלעו למצוקה מול הרשויות, והצליח לחלץ רבים מהם באמצעות תושייה, תחבולה ואומץ לב. בשנת 97 עלה ארצה ויחד עם אחיו הקים שורה של מיזמים עסקיים מצליחים. השרה רגב מסרה: "דווקא בתקופה שבה מדינת ישראל מכה קשות יחד עם ארה"ב באיראן כדי להסיר את האיום הקיומי המונח על צווארנו אני גאה לבחור ברוני שמייצג את הרבות והרבים שפעלו בתעוזה ובתחכום להצלת אחינו היהודים באיראן גם במחיר של סיכון חייהם".
במקביל לפעילותו התורנית והחינוכית, הרב אברהם זרביב, אב לשישה, מוסיף בשירות מילואים פעיל, ממשיך הרב זרביב לשרת בשירות מילואים פעיל, ומשלב בחייו באופן מעורר השראה בין ספרא לסייפא - בין תורה לצבא, בין לימוד לעשייה ובין הנהגה רוחנית לאחריות ביטחונית. בדמותו הוא מבטא את דרכה של הציונות הדתית, המחברת בין ערכים, אמונה ומעשה. רגב מסרה: "הוא דמות מובהקת של מחויבות עמוקה לעם ישראל, לתורת ישראל ולארץ ישראל. לאורך שנים הוא פועל לחיזוק עולם התורה וההתיישבות, מתוך תפיסה הרואה בחיבור בין רוח למעשה יסוד מרכזי בבניין החברה הישראלית. גם בתקופה המאתגרת שבה אנו מצויים, ממשיך הרב זרביב לפעול לחיזוק הרוח, להעמקת השורשים ולהובלת עשייה מלאת בנייה והתחדשות".
על הבחירה בחנה לסלאו אמרה השרה מירי רגב כי "היא מהקולות האהובים והייחודיים בתרבות הישראלית, אמנית פורצת דרך ופורצת גבולות שמצליחה במשך עשרות שנים לכבוש את הבמות והמסכים, להצחיק, לרגש ולגעת בלבבות של קהלים רחבים. דרך דמויות בלתי נשכחות והומור שהוא כולו שלה, חנה מביאה אל הבמה את סיפורה של החברה הישראלית על כל גווניה. לאורך שנות דור מוסיפה חנה מוסיפה ליצור, להצחיק ולהרחיב לבבות, מזכירה לכולנו את כוחו של ההומור ואת יכולתה של התרבות לגעת, לרפא ולחבר. בעשייתה היא מגלמת את היכולת של התרבות הישראלית להתחדש, לקחת מציאות מורכבת ולעבד אותה דרך דרך הומור, וליצור מתוכם חיבור, משמעות ותקווה. בכך מוכיחה חנה שכוח היצירה והצחוק יכולים להוליד תקווה גם בימים של קושי. דרך חנה אנחנו מצדיעים לכל אנשי התרבות, עובדי הבמה והיוצרים בישראל, שממשיכים להאיר, להצחיק ולחזק את רוחו של העם".
טליק גווילי היא אימו של רן גווילי ז"ל, שיצא בבוקר השבעה באוקטובר להילחם למרות שהיה פצוע בכתפו והיה אמור להיכנס לניתוח. הוא הספיק להציל את חייהם של עשרות משתתפי מסיבת הנובה לפני שנהרג וגופתו נחטפה לעזה. רן שהושב ארצה אחרי 843 ימים הוא החטוף האחרון שהושב מרצועת עזה. מי שלקח חלק פעיל בהשבתו של רן ובהשבתם של כל 255 החטופות והחטופים שנלקחו לרצועת עזה הוא תא"ל (במיל') גל הירש. הירש שירת במשך שנים ארוכות בצה"ל בתפקידי פיקוד בכירים, והוביל לוחמים ומפקדים בזירות מבצעיות מורכבות.
השרה רגב מסרה: "התרגשתי עד דמעות לבשר לטליק על הבחירה בה להדליק משואה ביום העצמאות. בנה האהוב של טליק לוחם הימ"מ האמיץ רן גווילי, היה הראשון לצאת והאחרון לשוב. דרך מאבקה הנחוש להשבתו של בנה לקבורה בישראל התוודענו למשפחת גווילי המדהימה ולערכים המייחדים אותה, הערכים שהובילו את רן להקריב את חייו למען העם והארץ שכל כך אהב. המשואה המשותפת היא דרכנו להודות לתא"ל (במיל') גל הירש, אשר הקדיש את חייו לביטחון מדינת ישראל. לאחר שנים רבות של שירות כלוחם וכמפקד בצה"ל התגייס למשימת הקודש של השבת החטופים בתפקידו כמתאם השבויים והנעדרים. במשך למעלה משנתיים עבד ביסודיות ובנחישות מסביב לשעון בארץ ומחוצה לה ולא עצר עד להשלמתה של משימת הקודש שהופקדה בידיו. דרך המשואה הזו אנחנו מודים לכל העוסקים במלאכה המורכבת של השבת אחינו ואחיותנו החטופים, מלאכה שהייתה משאת הלב של העם כולו".
רגב מסרה: "את המשואות ידליקו נשים וגברים שמאפשרים לנו בעשייתם לבצר את החוסן הלאומי, לטפח את חבלי הארץ שספגו פגיעה קשה מאז השבעה באוקטובר ולצעוד בבטחה בנתיבי השיקום, הבנייה והריפוי שאנחנו כל כך זקוקים להם".
פרס ישראל: רשימת הכלות והחתנים לשנת 2026
האמן יעקב אגם בן ה-97 נבחר לקבל את פרס ישראל. ועדת הפרס ציינה בנימוקיה כי פועלו של יעקב אגם מהדהד תרומה רבת שנים לאמנות הישראלית והבינלאומית זה שבעה עשורים. לדבריה, אגם פרץ את גבולות האמנות הפלסטית כפי שהייתה מוכרת וחידש שפות של אמנות קינטית ואמנות אופ ארט.
פרופ' מיכה פופר הוא חתן פרס ישראל בתחום חקר מדע המדינה, יחסים בין לאומיים ומדעי הניהול לשנת תשפ"ו. ועדת הפרס ציינה בנימוקיה כי הפרס מוענק לפרופ' פופר על תרומתו המחקרית פורצת הדרך לחקר המנהיגות והלמידה הארגונית, ועל השפעתו העמוקה על התאוריה, המתודולוגיה, הפרקטיקה והחינוך הניהולי בישראל ובעולם. עבודותיו זכו לתהודה רחבה ומשמשות כיסוד מרכזי ללמידה ולהכשרת מנהלים וקצינים, לצד מחקר יישומי רב-השפעה בארגונים אזרחיים ובצה"ל, וייעוץ למערכות ביטחוניות בעולם.
הוועדה ציינה כי פרופ' וייס חתום על פריצות דרך מונומנטליות, בהן פיתוח תורת האנטרופיה והאיזומורפיזם לפעולות של חבורות אמנביליות (יחד עם דונלד אורנשטיין), עבודה שהרחיבה את גבולות הדינמיקה הקלאסית ל"זמן רב-ממדי". הוא ייסד את תחום הדינמיקה הסימבולית וטבע את המונח "חבורות סופיק", שהפך לאחד הנושאים הפעילים והחדשניים במתמטיקה המודרנית. שיתופי הפעולה שלו עם הלל פורסטנברג יצרו גשרים עמוקים בין דינמיקה לקומבינטוריקה, שהשפיעו אף על חקר המספרים הראשוניים.
"הורים שמתקשרים אליי אומרים שהם לא יכולים להפסיק לבכות ולהתרגש אחרי ששמעו על הפרס", סיפרה במרץ ל"מעריב" אורן גונדרס. "אני חושבת שזה הרגע הכי מרגש שהיה לי בחיים. יש דברים שאת עושה לא כדי לקבל פרס, אבל זו ההכרה של המדינה בקדושה של העמותה. זו ההכרה בפעילות המקודשת, שאני מאמינה בה בכל נפשי".
מייסדת עמותת “משפחה אחת” זכתה בפרס ישראל למפעל חיים על עשרות שנות עשייה למען משפחות שכולות ופצועים, והובלת מודל תמיכה ייחודי בישראל. בלזברג, מייסדת עמותת “משפחה אחת OneFamily”, יחד עם בעלה מארק בלזברג, הארגון הלאומי למשפחות שכולות ופצועים בישראל המלווה משפחות שנפגעו מטרור או מלחמה. ייחודו של הארגון הוא בגישה הוליסטית-משפחתית: הארגון היחיד במדינה הפונה לכל מעגלי השכול והפציעה במשפחה: הורים, אחים, יתומים, אלמנות ואלמנים, ורואה בכל משפחה יחידה שלמה שיש לתמוך בה רגשית, חברתית וכלכלית, לא רק ברגעי המשבר אלא לאורך כל החיים.
בריאיון ל"מעריב" לאחר שזכה, חזר פרופ' אבי ריבקינד, מייסד יחידת הטראומה הראשונה בארץ, שפועלת בבית החולים הדסה, אל הרגעים המרגשים והקשים בקריירה. ריבקינד והקולגה שלו עמדו לערוך שיחת ייעוץ על המקרה עם רופאים ממרכז הטראומה באוניברסיטת מרילנד בבולטימור, שם הוא הוכשר, כשהטלפון שלו צלצל. "אמרו לי ששר החינוך יואב קיש רוצה לדבר איתי", הוא מספר. "כשעניתי לשיחה, השר שאל אותי מה אני עושה וסיפרתי לו שאני באמצע דיון על פצוע. הוא אמר שזה סימבולי ובישר לי את הבשורה המרגשת".
היא הקימה את "כנפיים של קרמבו" ואת "זיכרון בסלון" וייסדה את בתי הספר והגנים המכילים, שמשלבים ילדים עם ובלי מוגבלויות: עדי אלטשולר שוחחה עם "מעריב" על הזכייה פרס ישראל למנהיגות צעירה, וסיפרה מה מניע אותה. "קיבלתי את ההודעה בין ההתרעה של פיקוד העורף לבין האזעקה, בדרך לממ"ד. כשקיבלתי את הטלפון משר החינוך יואב קיש לא נשמתי. חשבתי שהוא מתקשר לדבר איתי על בתי הספר המכילים בירושלים, בכלל לא הייתי בכיוון של פרס ישראל. הופתעתי מאוד".
התרעות פיקוד העורף