מנהלת בית ספר יסודי במרכז הארץ אומרת על שר החינוך: "לא היה לו שום תפקוד מבחינתי במהלך המלחמה. מה הוא עשה? אין לי באמת מה להגיד. הצוות שלי עבד במהלך המלחמה לילות כימים כדי לדאוג שכל התלמידים מופיעים לשיעורים המקוונים, להתאים כמה שאפשר את הפעילות לימים האלה, לעקוב ולהיות בקשר עם כל משפחה של תלמיד שנעדר על מצבו הרגשי. את הנוכחות של שר החינוך לא הרגשנו, שמענו על האמירות שלו בתקשורת כמו כל אחד אחר. לאיש הזה אין שום השפעה, לא בחודש וחצי האחרון ולא בכלל, על העשייה החינוכית הקשה מנשוא בטח בימים של מלחמה ועל הכלים שיש או אין לנו לעבוד. רק רוח וצלצולים".
היא מוסיפה: "אי אפשר להשליך על הדרג המקצועי של משרד החינוך את חוסר התפקוד על השר שלהם. יש לי מפקחת מדהימה, משם מגיעה כל התמיכה והעזרה. קיבלנו מידיי יום איגרת עם חומרים ומידע דרוש שעזרו בהחלט".
היא מוסיפה: "הייתי מצפה שבתוך החשיבה החינוכית תהיה הבנה כי יש צורך בזמן לעיבוד עבור הילדים, ההורים והמשפחה כולה לאחר תקופה מורכבת של שישה שבועות. החזרה המיידית לשגרה, ללא מרחב נשימה ועיבוד, מעבירה את האחריות באופן ישיר לפתחם של צוותי החינוך, שגם הם עצמם לא קיבלו הזדמנות לעבד את שחוו. אני מצפה משר החינוך לפעול גם מול הורי ישראל, ולסייע לצוותי ההוראה בהעברת המסר כי מערכת החינוך אינה שירות בייביסיטר".