בירושלים סבורים שזה לב הסיפור, גם אם הוא כמעט לא נאמר בפומבי: לא דרישה לרגיעה מיידית בצפון, אלא כמה ימי חסד מבצעיים שניתנים לישראל, מתוך ידיעה שהימים הללו יוקדשו לתקיפות קשות. לפי אותה הערכה, האיראנים מודעים לכך, וגם גורמים נוספים שמעורבים במגעים מבינים שישראל מתכוונת למצות את חלון הזמן הזה עד תום. אחרי כן, מעריכים בישראל, תגיע פנייה אמריקאית מסודרת לנתניהו, אולי בפורמט של שיחה ישירה מטראמפ, ברוח של "תנו סיכוי למשא ומתן". בישראל מעריכים ששיחה כזאת עשויה להגיע בתוך יומיים בערך, לאחר שהצבא יסיים את מה שהוא מבקש לעשות כעת.
על הרקע הזה מקבלים גם הדיווחים המבולבלים מן השעות הראשונות של ההסכם משמעות אחרת. על פי הגורמים המעורים, במהלך שיחות הפסקת האש האינטנסיביות, שבסופו של דבר הובילו להסכמות, נעשו ניסיונות לשכנע את ישראל להסכים לכך שלבנון תיכלל כבר עכשיו בתוך הסכם הפסקת האש. התנהלו דיונים, ובסופו של דבר נתניהו, בתמיכת בכירי צה"ל ושר הביטחון, החליט לדחות את האפשרות הזאת. מבחינתו, אומרים הגורמים, להשאיר את חשבון חיזבאללה פתוח היה דבר שלא בא בחשבון. הנושא, כך לפי ההערכות, הגיע עד לשיחה ישירה בין נתניהו לטראמפ, ובה הובהר שלבנון נשארת מחוץ למסגרת ההבנות שנכנסו לתוקף.
גם המתווכים הפקיסטנים עומדים במרכז חלק מן החשדנות בירושלים. על פי הגורמים המעורים, הם ניהלו תיווך מורכב מאוד, עם ניסוחים שונים לכל אחד מן הצדדים, מתוך ניסיון לשמור על תנועה קדימה גם בלי לפתור מיד את שאלת לבנון. הגורמים מתארים זאת כמודל תיווך שמבוסס על עמימות מכוונת: לאיראנים נמסר, לפי ההבנה בישראל, שהסוגיה הלבנונית תוסדר בהמשך; לאמריקאים הוצגה תמונה מרוככת אחרת. התקווה, מבחינת המתווכים, הייתה שההסכם יתחיל לזוז, והמציאות כבר תספק בהמשך את הפתרון החסר.
בתוך המערכת הישראלית לא מסתפקים רק בפרק הצבאי. בשיחות סגורות עולים גם רעיונות להסדר רחב יותר מול לבנון, שבמסגרתו תעמוד על הפרק שוב שאלת פירוקו של חיזבאללה מנשקו. לפי הגורמים, יש מי שמעלים אפשרות של מהלך משולב: אם צבא לבנון לא יוכל לבצע זאת לבדו, ואם חיזבאללה לא יסכים לכך מרצונו, ייתכן שבעתיד ייבחן מודל שבו צה"ל וצבא לבנון יפעלו במקביל או בתיאום. בירושלים מדגישים שלא מדובר בתוכנית אופרטיבית סגורה, אלא בכיוון חשיבה שנבחן.
כל זה מתרחש בשעה שבישראל עדיין מנסים להבין אם חיזבאללה עצמו כבר קיבל החלטה. לפי ההערכות, הארגון היסס במהלך הלילה האחרון, וייתכן שחלק מן ההיסוס נובע מהמכה שספג ומהקושי להתארגן מחדש במהירות. יש בישראל מי שמעריכים שיידרשו יום או יומיים כדי לבנות מחדש סדר פיקודי מסודר ולקבל החלטות. ההנחה בירושלים היא שאם התגובה תהיה מצומצמת, או אם לא תגיע תגובה בכלל, ישראל תוכל למצות את חלון הפעולה שניתן לה. אם חיזבאללה יבחר בירי רחב ובהסלמה, ההבנות כולן עלולות להתפרק בתוך זמן קצר.
השאלה על ההנהגה הפנימית של חיזבאללה נשארת פתוחה גם היא. בישראל מעריכים שהפגיעה בשרשרת הפיקוד הייתה עמוקה, וכי בימים הקרובים יתברר מי נכנס לנעליהם של מפקדים רבים שנפגעו.
העמדה הישראלית במגעים השקטים סביב לבנון ברורה למדי: בירושלים מבקשים קודם להשלים את המכה על חיזבאללה, ורק אחר כך לעבור לשלב המדיני. הסדרה, משא ומתן ומנגנונים ליום שאחרי שייכים, מבחינת ישראל, לפרק הבא ולא לשעות הקרובות. מה שיקרה עכשיו יוכרע לפי החלטות שיתקבלו בימים הקרובים בביירות, בוושינגטון ובירושלים. כמה ימי לחימה עוד יכולים להשפיע לא רק על מצבה של החזית הצפונית בשבועות הקרובים, אלא גם על השאלה אם ההבנות השבריריות שנוצרו יחזיקו מעמד.
התרעות פיקוד העורף