אולם בניתוח שפת הגוף, בדיוק ברגעים אלה, מצטיירת תמונה קצת יותר מורכבת. מבטו נע פעמיים שמאלה ומטה, תנועה המקושרת בשפת הגוף לעיבוד רגשי פנימי ולתחושת כאב. המצמוצים המהירים והמרובים מעידים על חוסר שקט פנימי. הגוף כולו מתנועע מצד לצד, ואילו הידיים אוחזות בפודיום בחוזקה כמחפשות עוגן יציב.
ואז, כמעט בלתי נראית אך ברורה למי שמחפש אותה, מופיעה תנועה קטנה של "לא" בראש, בדיוק ברגע שבו המילים מתארות קרבה וברית איתנה, מה שמספר לנו בין השורות שהדברים הנאמרים אינם מדויקים. בסיום הקטע, הידוק קצר של השפתיים, תנועת בלימה עצמית האופיינית לרגע שבו אדם חש שאמר יותר מדי, או שלא במדויק, ולכן גופו מנסה לעצור את המילים מלהמשיך להיאמר.
שיתוף הפעולה עם הנשיא האמריקאי אמיתי ומשמעותי, אך פערי הכוח בתוכו ניכרים. נתניהו יודע שהלגיטימציה הפוליטית שלו תלויה בברית הזו, וגופו, בלי שהתכוון, מגלה שהוא מודע היטב לאסימטריה.
מעבר לדימוי הפוליטי, מעבר לשנים של פירגון מטורף מצד מי שמכתירים אותו "ביבי מלך ישראל" ולקיתונות הביקורת מצד מתנגדיו, עומד בפודיום אדם. אדם ככל בני האדם, שגופו מספר את האמת הפנימית שלו בלי לבקש רשות. וכשם שגופו חושף את הכאב שבקשר האסימטרי עם טראמפ, כך הוא חושף, באותה נאמנות, את הרגעים שבהם נתניהו מאמין לחלוטין במה שהוא אומר.
ואולם כדי להבין את נתניהו המנהיג, צריך לצפות בו ברגע שבו הוא עובד. לא במובן השלילי של המילה, אלא במובן המקצועי המלא. כשנתניהו פונה לעם ישראל ומבקש לפרגן ולהעצים, הגוף הופך לכלי נגינה מכוון ומדויק, וכל תנועה משרתת מטרה אחת: לחדור פנימה. "אני רוצה להודות לעם הנפלא שלנו", הוא אומר, ובאותו רגע בדיוק שתי ידיו נעות יחד בתנועת דיוק סימטרית. לא יד אחת, שתיים. בשפת הגוף, דיבור בשתי ידיים בו-זמנית ובאופן שווה הוא אחד הסימנים הבולטים של כריזמה ושל שליטה מלאה בחלל. התודה לא רק נאמרת, היא מוכפלת פיזית.
כשהוא מגיע ליקירינו שנפלו, הטון משתנה וגופו עמו. הידיים אוחזות בפודיום משני צדדיו, הפנים מתקשחות לביטוי חמור סבר. זו אינה הבעה מקרית. האחיזה בפודיום והפנים החמורות מעבירות יחד מסר ברור: החללים במלחמה הזו הם עובדה שאין מקלים בה ראש. הראש נוטה קדימה, המבט חודר ישירות למצלמה ועפעפיו מצטמצמים קלות. זוהי שפת הגוף של נוכחות מלאה, של מי שאומר לצופה: אני כאן, אני מתכוון לכל מילה. הקהל מרגיש את זה בלי לדעת למה.
ואז מגיע הרגע המתוכנן ביותר. כשהוא מציב את ישראל מול איראן, הגוף עושה את העבודה לפני שהמוח הספיק לעבד את המילים. ישראל מוצגת דרך יד ימין, הצד שבתת המודע מייצג כוח, עוצמה ונחישות. איראן מוצגת דרך יד שמאל, הצד שנתפס כחלש, מתרפס, חסר אונים. ולא רק הידיים, משקל הגוף כולו עובר מצד לצד, יוצר הפרדה פיזית שחקוקה בתת המודע של הצופה עוד לפני שהמילים הספיקו להגיע.
ובסיום, כשהוא אומר "שורה תחתונה", שתי הידיים יורדות יחד כלפי מטה, כמעט לגובה תחתית המסך. מחווה שסוגרת את הטיעון פיזית, מנמיכה אותו אל הקרקע, אל הבלתי ניתן לערעור. המסר הסתיים. הגוף חתם עליו.
ואולם לא כל רגעי הנאום נושאים את אותה עוצמה פנימית. כשנתניהו מכריז על ההישגים האדירים שהשיגה מדינת ישראל, "הישגים שעד לא מזמן היו נראים דמיוניים לגמרי", הגוף שולח סימנים אחרים. בסיום כל משפט מופיעים מצמוצים ארוכים ומהירים, ועם המילים "הישגים אדירים" מסתננת תנועה קטנה של "לא" בראש, כמעט בלתי נראית, מיקרו-הבעה שהמצלמה קולטת אך המוח המודע מתקשה לזהות.
בשפת הגוף, כשהמילים והתנועה הולכות בכיוונים נפרדים, מדובר בסימן קלאסי לאמביוולנטיות פנימית. המסר החיצוני חד משמעי ונחרץ, אך הגוף חושף שמתחת לפני השטח יש ספק. נתניהו לא קונה את מה שהוא מוכר.
בהמשך הנאום, נתניהו מציג את עצמו כמי שעמד על כך שהפסקת האש לא תכלול את חיזבאללה ולבנון. ברגע זה בדיוק מופיע דפוס מוכר, היד נכנסת לכיס, מרכז הגוף מוסט מעט הצידה, והמצמוצים מואטים ונעשים ממושכים. כמי שמנתחת את שפת גופו של נתניהו לאורך השנים זו מחווה פיזיולוגית מוכרת. היא חוזרת על עצמה באופן עקבי בכל פעם שנתניהו מנסה להעביר מסר שרחוק מהעובדות ומהמציאות.
בסופו של יום, כל הניתוחים הפוליטיים, כל הביקורות וכל ההגנות, מתנהלים ברמה של המילים. אבל המילים ניתנות לעיצוב, לתכנון, לשליטה. הגוף, לעומת זאת, עובד בשכבה אחרת לגמרי. ישנם חלקים בגוף שניתן לתכנן בקפידה, אלה התנועות הגדולות. כאלה שפוליטיקאים מתאמנים עליהם שעות נוספות, אך לצידן תהיה זליגה תמידית של מיקרו הבעות, הבעות קטנות ולא נשלטות שתמיד תספרנה את האמת.
בנימין נתניהו הוא אחד הנואמים המוכשרים שידעה ישראל. אבל אפילו הנואם המבריק ביותר לא יכול לנהל שתי שיחות בו-זמנית, את זו שהוא מנהל עם הציבור, ואת זו שגופו מנהל עם האמת. וכל עוד יש מצלמות, ויש מי שיודע לקרוא את מה שנראה בהן, השיחה השנייה תמשיך להתקיים. בין אם ירצה בכך, ובין אם לאו.
התרעות פיקוד העורף