בעוד שגורמים אמריקאיים ולבנוניים מציגים את המהלך בזהירות, כשלב ראשוני שנועד לקדם מגעים סביב הפסקת אש, ואף מדגישים כי לבנון עדיין לא השלימה את היערכותה לשיחות, גורמים ישראלים אומרים כי לא מדובר בפגישת הכנה בלבד אלא בפתיחתו של משא ומתן של ממש - שנפתח במכוון בדרג שגרירים, כדי לאפשר להנהגה בביירות מרחב תמרון מול הביקורת מבית.
בישראל אומרים כי עצם העובדה שהצד הלבנוני עדיין נזהר מאוד בהגדרות, מציב תנאים מוקדמים ומקפיד על ניסוחים מצמצמים, אינה מעידה שאין משא ומתן, אלא להפך: היא משקפת את הצורך של ביירות לנהל את המהלך בזהירות מול דעת הקהל הפנימית, מול חיזבאללה ומול המערכת הפוליטית בלבנון. לפי אותו קו, גם הבחירה לפתוח את הערוץ בדרג שגרירים נועדה מלכתחילה לשרת את הרגישות הזאת ולאפשר התקדמות בלי להצית מיד סערה פנימית בצד הלבנוני.
אלא שבנקודה הזאת, לפי ההערכות בישראל, נרשמה מחלוקת של ממש בצמרת. בצה"ל ובמערכת הביטחון התנגדו, ונתניהו הכריע שלא להסכים לכך. נתניהו לצד הדרג הצבאי סברו כי מול המציאות בצפון, מול תחושת התסכול והזעם ביישובים שספגו ירי והסלמה, ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה מהלך שעלול להתפרש כהפוגה שמעניקה לחיזבאללה מרחב נשימה או כצעד שמטשטש את ההבחנה בין לבנון לבין האיום הישיר מצד הארגון.
לפי אותו קו, נתניהו לא "חזר בו", אלא קיבל הכרעה לאחר שהבין את מלוא המשמעות הציבורית והפוליטית של המהלך בישראל - והסוגיה נסגרה בשיחה ישירה מול טראמפ.
אחת הנקודות הרגישות יותר נוגעת לשאלה כיצד נולד הפער בין הגרסה הישראלית, שלפיה ישראל התנגדה להכללת לבנון במתווה הכולל של הפסקת האש, לבין הגרסה הפקיסטנית שהועברה לאיראן, ולפיה ישראל כבר הסכימה לכך. לפי הגורמים המעורים, רון דרמר לא נתן הסכמה סופית למתווה, אלא אותת לבכירים אמריקאים כי ימליץ עליו לראש הממשלה.
אולם, מרגע שדמות במעמדו של דרמר אומרת דבר כזה לשליחים האמריקאים, הם עשויים לפרש זאת כהסכמה כמעט סגורה. לפי אותו ניתוח, כאן בדיוק נולד הפער: לא התחייבות ישראלית פורמלית, אלא פרשנות מרחיבה שניתנה לעמדה זהירה - ובהמשך החלה להתגלגל כאילו כבר התקבלה הבנה ישראלית.
מכאן גם נגזרה, לפי הערכות, ההכרעה הנוכחית. השגריר יחיאל לייטר מזוהה יותר עם הקו שלפיו ישראל חייבת לשמור לעצמה חופש פעולה מלא נגד חיזבאללה, כל עוד לבנון עצמה אינה מטפלת בו. לצד זאת, עצם מינויו משרת גם את התצורה שבחרה ישראל לערוץ הזה: מגעים בדרג נמוך יותר כלפי חוץ, אך עם כוונה מדינית ברורה בפנים. זה, לפי ההערכה, גם ההסבר לכך שבירושלים מתעקשים כל כך על ההגדרה: לא מדובר בפגישת נימוסין, גם לא שלב טכני מקדים, אלא פתיחה מדורגת של משא ומתן ממשי.
עם זאת, גורמים יודעי דבר סבורים כי אין מדובר בקרע אישי בין נתניהו לדרמר, אלא במחלוקת נקודתית על קריאת המציאות, על שיקול דעת ועל הדרך הנכונה לשלב בין הלחץ האמריקאי לבין הרגישות הישראלית הפנימית.
התרעות פיקוד העורף