לפי אותו דיווח ב-CNN, נתניהו הבין כי אם לא יודיע על מהלך של שיחות ישירות עם לבנון, טראמפ עלול להכריז בעצמו על הפסקת אש. הרקע לכך, לפי הרשת, היה רצף מגעים שנמשך לאורך השבוע: ביום שלישי שוחחו השניים לפני שטראמפ הכריז על הפסקת אש בת שבועיים מול איראן, ביום רביעי התקיימה שיחה נוספת על רקע בקשה אמריקאית לצמצם את התקיפות נגד חיזבאללה, וביום חמישי הגיעה השיחה השלישית, שקדמה ישירות להודעתו של נתניהו. גם לפי דיווחים נוספים, ההכרזה הישראלית על פתיחת השיחות הגיעה לאחר לחץ אמריקאי, בעוד ישראל הדגישה כי הלחימה נגד חיזבאללה לא תיעצר.
ברקע, נתניהו הודיע כי הנחה את הקבינט לפתוח "בהקדם האפשרי" במשא ומתן ישיר עם לבנון, שיתמקד בפירוק חיזבאללה מנשקו ובהסדרת יחסי שלום בין המדינות. במקביל, בכיר לבנוני אמר לרויטרס כי ביירות פועלת להשיג הפסקת אש זמנית שתאפשר מעבר לשיחות רחבות יותר, וכי מבחינת לבנון נדרשת גם מעורבות אמריקאית כמתווכת וכערבה לכל הסדר אפשרי.
למרות הלחץ הכבד שמפעיל הנשיא דונלד טראמפ על ראש הממשלה בנימין נתניהו לצמצם את היקף הפעילות הצבאית בלבנון, צה"ל הגביר ביום שישי את תקיפותיו בדרום המדינה נגד מטרות חיזבאללה. המחלוקת הגלויה בין נתניהו לטראמפ, שנראה להוט להשיג עסקה עם איראן שתסיים את הלחימה, מציבה את ואנס בעמדת פתיחה מורכבת במיוחד. כאשר טהראן מתנה את המשא ומתן בעצירת הלחימה בחזית הצפונית ובשחרור כספים, נראה כי פסגת השלום בפקיסטן עלולה להפוך למבוי סתום עוד לפני שהחלה.
לפי אותה הערכה, לא מדובר היה ב"חזרה" של נתניהו מהבנות קודמות, אלא בהכרעה שהתגבשה לאחר שהובהרו לו מלוא המשמעויות הציבוריות והפוליטיות בישראל. עם זאת, מרגע שדרמר, כדמות בכירה ומרכזית בקשר עם הבית הלבן, שידר עמדה גמישה יחסית כלפי השליחים האמריקנים, ייתכן שבוושינגטון פירשו זאת כהסכמה כמעט סגורה. לפי הגרסה הזאת, כאן בדיוק נוצר הפער: לא התחייבות ישראלית רשמית, אלא פרשנות מרחיבה לעמדה זהירה, שהתגלגלה בהמשך כאילו כבר הושגה הבנה.
התרעות פיקוד העורף