מה שהוצג בתחילה כמהלך פרוצדורלי של הקואליציה, שנועד לקדם במהירות את רפורמת השידורים, מתואר כעת על ידי הייעוץ המשפטי של הכנסת ככשל מהותי בהליך החקיקה עצמו. אפיק מבהירה כי המחלוקת היא על עצם קיומם של התנאים הבסיסיים הנדרשים להליך חקיקה תקין.
במכתבה ליו"ר הוועדה המיוחדת, מפרטת אפיק שורה של כשלים: זירוז הליכי החקיקה, השפעת יתר של שר התקשורת על עבודת הוועדה, היעדר נתונים ותשתית מקצועית מספקת, מחלוקות מהותיות שטרם הוכרעו, וכן הקראה מואצת של סעיפי החוק בלי שהסוגיות המרכזיות זוכות לליבון אמיתי. במכתב הבוקר היא מצביעה גם על כשל קונקרטי שממחיש, לשיטתה, את עומק הבעיה: הבסיס הכלכלי והנתונים שעליהם אמורה להישען ההצעה טרם הועברו, למרות פניות חוזרות ונשנות. לדבריה, במקום שהוועדה תדרוש מן הממשלה תשובות, נתונים והשלמות - כפי שמצופה מוועדה פרלמנטרית קבועה המפעילה סמכויות פיקוח - נוצר מצב שבו החוק מתקדם למרות חוסרים מהותיים, בלי הכרעות מסודרות ובלי בסיס עובדתי מלא.
במכתב מבהירה אפיק גם כי האירוע החריג מתחילת השבוע, שבו עזבו היועצים המשפטיים של הוועדה את הדיון לאחר שנמנעה מהם האפשרות למסור את עמדתם, אינו אירוע צדדי אלא חלק מן התמונה הכוללת. למעשה, מדובר היה בעימות חריף, שבמהלכו תקפה דיסטל את אנשי הייעוץ המשפטי, הטילה עליהם אחריות לבעיות בחוק ובדיונים, ולא אפשרה להם להשיב לשאלות שעלו מצד חברי הכנסת. לדבריה של אפיק, לאחר שיושבת ראש הוועדה הודיעה כי לא תאפשר ליועצים המשפטיים להתייחס לשאלות שעלו, לא ניתן היה להותירם בדיון כשהם מנועים מלבצע את תפקידם. המסר העולה מן המכתב ברור: בעיני הייעוץ המשפטי של הכנסת, הבעיה אינה רק בתוכן החוק, אלא גם בדרך שבה הוועדה מתנהלת.
מאחורי הקמת הוועדה המיוחדת עמדה גם המחלוקת החריפה עם ביטן, שהתנגד לחלקים מרכזיים ברפורמה ולא הסכים לאפשר לממשלה להעביר את החוק במסלול מהיר וללא בלמים. ביטן התריע בזמן אמת כי מדובר בפגיעה במעמד הכנסת, בסמכויותיה וביכולת הפיקוח שלה מול הממשלה - וכי במקום שהחוק יתברר בוועדה המקצועית והמוסמכת, מוקם עבורו מסלול עוקף בהרכב נוח יותר לקואליציה.
לצד כל אלה, חשוב לזכור כי הביקורת על הרפורמה לא החלה בכנסת. עוד קודם לכן נמתחה ביקורת חריפה גם במישור המשפטי-ממשלתי על עצם גיבוש החוק, כך שהמשבר הנוכחי סביב הדיונים בוועדה המיוחדת אינו עומד לבדו, אלא מצטרף לרצף רחב יותר של סימני שאלה מקצועיים ומשפטיים סביב הרפורמה. במובן הזה, המכתב של אפיק אינו רק ביקורת על ניהול הדיונים האחרונים, אלא מהלך שמציב מחדש בספק את אופן קידום החוק כולו.