משבר מתגלגל: כך נשאר המשק בלי עשרות אלפי עובדים

דוח מבקר המדינה חושף כשל עמוק בטיפול במחסור בעובדים זרים מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". למרות דיונים רבים - לא הוצבו יעדים, ולא נמצא גורם אחד שניהל את המשבר

משה כהן צילום: אבשלום ששוני
עקבו אחרינו
עובדים זרים מסרי לנקה
עובדים זרים מסרי לנקה | צילום: ארגון הקבלנים בנגב
3
גלריה

מהנתונים עולה כי כ-265 אלף עובדים זרים ופלסטינים עבדו בישראל בענפי החקלאות והבנייה ערב פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". בעקבות המלחמה נוצר מחסור מיידי של כ-110 אלף עובדים זרים ופלסטינים.

91% מהעובדים הלא ישראלים שחסרו בתחילת המלחמה היו פלסטינים (כ-100 אלף עובדים), מתוכם 92% עבדו בבניין ובחקלאות.

עוד עולה מהנתונים כי נכון ליוני 2025, חסרים כ-37 אלף עובדים בענף הבנייה.

בדוח נמתחת ביקורת על ריבוי גורמים העוסקים בהחלטה להביא עובדים זרים (שאינם פלסטינים) לישראל.

"גופים ממשלתיים רבים מטפלים בנושא, בהם רשות האוכלוסין וההגירה, משרד האוצר, משרד החוץ, משרד המשפטים, משרד העבודה והמשרדים בהם מועבדים עובדים לא ישראלים", צויין בביקורת. "קיימים פיצול סמכויות ביניהם ומעורבות של גופים נוספים בתחום, כגון התאחדות הקבלנים בוני הארץ ותאגידי בניין. כל אלה הופכים את תהליך קביעת יעדי המדיניות למורכב, דבר שכרוך בהתמשכות זמן ומשפיע על הבאתם בפועל של עובדים זרים כנדרש, כדי לתת מענה לצורך בגיוס עובדים במשק".

עובדים זרים
עובדים זרים | צילום: תומר נויברג, פלאש 90

עוד נטען בביקורת, כי בעקבות היווצרות המחסור בעובדים לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", לא היה גורם ממשלתי שמרכז את כל סוגיית העובדים הזרים ואשר יש לו ראייה מתכללת המאפשרת לו להביא בחשבון את מגוון השיקולים וההשפעות האפשריות של העסקת העובדים הללו.

בביקורת גם נטען כי תרחיש הייחוס הלאומי של רח"ל מלפני מלחמת "חרבות ברזל" לא התייחס למחסור נמוך בכוח אדם וצפה פערי כוח אדם בחקלאות בעת חירום לטווח קצר בלבד.

משרד הבינוי והשיכון נערך למצב של רעידת אדמה, אולם משרד הבינוי והשיכון ומשרד החקלאות לא נערכו ערב מלחמת "חרבות ברזל" להתמודדות עם מחסור בעובדים לא ישראלים באירוע חירום מתמשך.

שר החקלאות אבי דיכטר
שר החקלאות אבי דיכטר | צילום: משרד החקלאות

בתחילת מלחמת "חרבות ברזל" בכל אחד מהענפים העיקריים שהסתמכו על עובדים זרים היה הסכם פעיל עם מדינה זרה אחת בלבד להבאת עובדים זרים למעט ענף הבניין (אוקראינה, מולדובה וסין), חקלאות (תאילנד), סיעוד ביתי (סרי לנקה), סיעוד מוסדי (נפאל), ובענף המלונאות (פיליפינים), דבר שיצר תלות במדינה זרה אחת במרבית הענפים.

בביקורת גם נמתחת ביקורת על היעדר גורם מתכלל בעל ראייה כוללת של המשק, אשר מוסמך לטפל בנושא החסמים להבאת עובדים זרים לישראל, כאשר העיסוק המרובה בנושא לא הניב תוצאות מספיקות.

מבקר המדינה קובע בסיכום הדוח כי על הממשלה לפעול לפתרון החסמים שנותרו בהבאת עובדים זרים ועל משרדי הממשלה להיערך באופן שוטף לאיומים של מחסור בכוח אדם.

תגיות:
עובדים זרים
/
דוח מבקר המדינה
/
מתניהו אנגלמן
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף