המסר מביירות היה חד-משמעי: הפסקת אש תחילה, ורק אחר כך ניתן יהיה לבחון מעבר למסלול של מגעים מדיניים ישירים יותר. הדרישה הלבנונית כללה גם תפיסה עקרונית שלפיה כל תהליך מדיני חייב להתחיל בעצירת האש ורק לאחר מכן לעבור לשאלות הכבדות של הסדרי הביטחון, נוכחות צה"ל בדרום לבנון והמשך התיווך האמריקאי.
אלא שטראמפ, כדרכו, בחר להקדים את הצדדים ולמסגר את המהלך כהישג שכבר הושג. תחילה פרסם ברשת החברתית שלו מסרים שלפיהם הוא פועל להשגת "מרווח נשימה" בין ישראל ללבנון, ובהמשך כבר הודיע כי הושגה הפסקת אש ל-10 ימים, שתיכנס לתוקף בשעות הקרובות.
טראמפ גם ביקש להיות זה שיודיע על הפסקת האש, וזו הייתה אחת הסיבות למהירות שבה פרסם את ההודעה עוד לפני שנרשמה הודעה ישראלית מסודרת ומחייבת באותו נוסח. בהמשך תיאר את השיחות עם נתניהו ועם עאון כ"שיחות מצוינות", ובכך ניסה לצייר תמונה של הסכמה רחבה ומוכנה לביצוע, אף שבפועל בשטח ובמערכות הפוליטיות בירושלים ובביירות נותרו עדיין סימני שאלה לא מעטים.
ברקע להתפתחות עמד גם ערוץ המגעים הישיר והחריג שנפתח בוושינגטון בין נציגים ישראלים ולבנונים, בתיווך אמריקאי. מדובר במהלך נדיר במיוחד, שנועד לבחון אפשרות להסדרה מדינית ראשונית תוך כדי הלחימה, ולסמן ללבנון שיש כתובת מדינית אמריקאית פעילה - אך גם להבהיר לישראל שוושינגטון רוצה תוצאה מהירה ולא עוד סבב מגעים פתוח ללא תוחלת.
בעקבות הציוץ של טראמפ כונס הקבינט לשיחת טלפון דחופה. השרים הוכנסו לדיון כשהם כבר מבינים שהאירוע התקדם מעבר לשלב ההתלבטות, ושבפועל הדרג המדיני נמצא בתוך מהלך שכבר נחשף פומבית על ידי נשיא ארה"ב. כמה מהשרים הביעו זעם על עצם ניהול התהליך, על התחושה שההכרעה נכפתה מבחוץ, ועל כך שהקבינט עודכן בדיעבד כמעט לאחר מעשה.
הזעם נבע לא רק מהתוכן, אלא גם מהשיטה: מבחינת חלק מחברי הקבינט, עצם העובדה שנשיא ארה"ב הקדים את הקבינט הישראלי ויצר עובדה מדינית מוגמרת פגעה בסדרי קבלת ההחלטות והעמיקה את התחושה שירושלים מגיבה למהלך במקום לנהל אותו.
במהלך השיחה אמר נתניהו לשרים כי לאורך כל תקופת הפסקת האש, כוחות צה"ל יישארו במקומות שבהם הם נמצאים כעת. זהו פרט מהותי, משום שהוא מלמד שלפי התפיסה הישראלית לא מדובר בנסיגה מיידית או בשינוי פריסה, אלא בהפוגה זמנית תחת החזקת השטח הקיים.
לאחר מכן פרסם נתניהו הודעה מצולמת ואמר: "יש לנו הזדמנות לעשות הסכם שלום היסטורי עם לבנון. הנשיא טראמפ מתכוון להזמין אותי ואת נשיא לבנון כדי לנסות לקדם את ההסכם הזה. ההזדמנות הזאת קיימת משום שמאז מלחמת התקומה אנחנו שינינו עד היסוד את מאזן הכוחות בלבנון.
"אנחנו הפעלנו את הביפרים, אנחנו חיסלנו את מצבור הנשק העצום של 150 אלף רקטות וטילים שנסרה להכין להחריב את ערי ישראל, אנחנו חיסלנו את נסראללה. והמאזן הזה השתנה בצורה כזאת שהתחלנו לקבל קריאות מלבנון בחודש האחרון לקיים שיחות שלום ישירות בינינו לבינם, דבר שלא היה למעלה מ-40 שנה. אני נעניתי לקריאה הזאת והסכמתי לפסק זמן, או יותר נכון, להפסקת אש זמנית של עשרה ימים כדי לנסות לקדם את ההסכם שהתחלנו לדון בו עם פגישת השגרים בוושינגטון.
"בשיחות השלום האלה יש לנו שתי דרישות יסודיות. אחד, פירוק חיזבאללה מנשקו. שניים, הסכם שלום בר קימא, שלום מתוך עוצמה.
"כדי להשיג את הפסקת האש, חיזבאללה התעקשה שני תנאים. התנאי ראשון, ישראל חייבת להשגת מכל שטחה של לבנון, עד הגבול הבינלאומי. תנאי שני, הפסקת אש במתכונת שקט מורד שקט.
"לא הסכמתי, לא לזה ולא לזה, ואכן שני התנאים האלה אינם מתקיימים. אנחנו נשארים בלבנון ברצועת ביטחון מעובה. זה לא חמש הנקודות שהיו לפני שעגת הערי.
"זה רצועת ביטחון שמתחילה בים וממשיכה עד הר דוב ומבואות החרמון עד גבול סוריה. רצועת ביטחון של עשרה קילומטר עובי שהיא הרבה יותר חזקה, הרבה יותר עצימה, הרבה יותר רצופה והרבה יותר מוצקה ממה שהיה לנו קודם לכן. שם אנחנו נמצאים, אנחנו לא יוצאים.
"זה מאפשר לנו קודם כל לבלום את סכנת הפלישה לתוך היישובים שלנו, ושנית, זה מאפשר לנו למנוע ירי של נונטט ישיר לתוך היישובים. היישובים עכשיו מוגנים משתי הסכנות הללו. כמובן, יש עוד בעיות.
"יש עוד טילים, או יותר נכון, רקטות שעדיין נשארו להם. גם בזה נצטרך לטפל כחלק מאותה התקדמות להסכם ביטחון והסכם שלום רציף. אבל יש דבר נוסף, ואני רוצה להגיד לכם מה הוא.
"אני דיברתי עם הנשיא טראמפ עכשיו ביומיים האלה, והוא אמר לי שהוא נחוש בצורה אדירה להמשיך גם את המצור הימי, וגם להביא לפירוק יכולת הגרעין של איראן, מה שנותר ממנה. הוא לא מבטר על זה. הוא בטוח שיכול לסלק את האיום הזה אחת ולתמיד בהמשך לדברים הגדולים שעשינו יחד.
"כמובן, נטפל גם באיום הטילים, גם ביכולת ההשערה. אני לא מפרט. יש פה שני מהלכים חשובים מאוד שיכולים לשנות את מצבנו הביטחוני והמדיני באופן יסודי לשנים הבאות. בעזרת השם נעשה, בעזרת השם גם נצליח".
בכך ביקש נתניהו גם להרגיע את השרים המתנגדים וגם לשדר כי ישראל אינה מוותרת על הישגיה המבצעיים בדרום לבנון. המסר הזה נועד גם כלפי לבנון וחיזבאללה: מבחינת ישראל, ההפסקה אינה מוחקת את המציאות שנוצרה בשטח ואינה יוצרת אוטומטית חזרה לקווים קודמים.
הפסקת האש אמורה להימשך 10 ימים, ובמהלכה תיבחן אפשרות לקידום הבנות רחבות יותר. בישראל רואים בתנאי יסוד להפוגה את הפסקת הירי מצד חיזבאללה ואת שמירת חופש הפעולה אם יתברר שהמהלך המדיני קורס או שהצד השני מפר את ההבנות.
בלבנון, מנגד, מדגישים כי הפסקת האש היא תנאי לפתיחת ערוץ מדיני, וכי כל דיון בעתיד חייב לכלול גם סוגיות של נוכחות ישראלית בדרום לבנון. מבחינת הממשל האמריקאי, עשרת הימים הללו אמורים לשמש תקופת מבחן: לא רק לעצם עצירת האש, אלא גם לשאלה אם ניתן לתרגם את ההפוגה למהלך רחב יותר של יציבות לאורך הגבול.
זו גם נקודת החולשה המרכזית של המהלך: חיזבאללה עצמו לא הציג עד כה תמונה ברורה של מחויבות פומבית להסדר. הקו שהשמיע הארגון הוא שאינו רואה עצמו מחויב להסכמות שיגובשו בלעדיו.
לכן, לפחות בשלב זה, מדובר במסגרת אמריקאית-מדינית שנועדה לכפות הפוגה על המציאות ולבחון אם ניתן להרחיב אותה למהלך יציב יותר, ולא בהסכם סדור שגובש ישירות בין כל השחקנים. מכאן גם החשיבות של שאלת האכיפה: אם חיזבאללה יבחר לבחון את גבולות ההבנות, ישראל תידרש בתוך זמן קצר להכריע אם מדובר בהפרה נקודתית או בקריסת המהלך כולו.
בשטח עצמו, גם בשעות שבהן נבנתה ההכרזה המדינית, הלחימה לא נעצרה מיד. ישראל המשיכה במאמץ המבצעי בדרום לבנון, ובפרט באזורי המפתח שבהם היא מבקשת לבסס שליטה מבצעית ולפגוע ביכולות של חיזבאללה לפני כניסה להפוגה. הפער הזה, בין הדחיפות המדינית בוושינגטון לבין המציאות הצבאית בשטח, ממחיש עד כמה שביר המהלך כבר בנקודת הזינוק שלו.
מבחינת טראמפ, זהו מהלך שנועד לייצר הישג מיידי ולבסס מחדש מנהיגות אמריקאית באזור. הוא אף הטיל על סגנו ג'יי. די. ואנס, על מזכיר המדינה מרקו רוביו ועל יו"ר המטות המשולבים דן קיין ללוות את המאמץ ולהוביל אותו לעבר הסדרה רחבה יותר.
האירוע הזה גם אינו עומד בפני עצמו. בעיני וושינגטון, הרגיעה בלבנון היא חלק ממאמץ אזורי רחב יותר לייצב את הזירה כולה, על רקע הניסיון לבלום הידרדרות נוספת מול איראן ולייצר רצף של מהלכים מדיניים במקום התרחבות של המלחמה. במובן הזה, הפסקת האש מול לבנון איננה רק יעד מקומי, אלא חוליה במהלך אזורי רחב בהרבה.
אם הפסקת האש תחזיק, טראמפ ינסה להציג אותה כתחילתו של מהלך אזורי רחב יותר. אם תקרוס במהירות, בישראל יאמרו שהחשש שלהם התאמת - שחיזבאללה לא באמת קיבל על עצמו את הכללים.
אבל גם אם תחזיק חלקית בלבד, כבר עכשיו ברור שהיום הזה חשף אמת מדינית לא פשוטה מבחינת ישראל: כאשר וושינגטון מחליטה לעבור מהפעלת לחץ להצבת עובדה, מרחב התמרון של ירושלים מצטמצם במהירות. כך או כך, היום הזה ייזכר כיום שבו נשיא ארה"ב הכריז על מציאות חדשה, והקבינט הישראלי נאלץ לרדוף אחריה.
התרעות פיקוד העורף