לדברי הגורם הדרך למבצע החלה כבר בתום מבצע “עם כלביא”, ומתוך ההבנה שיש להכין את המערכה הבאה להעמקת ההישגים החל נוהל קרב מתמשך, שהלך והתעצם בהתאם להתפתחות המידע המודיעיני ולהבשלה של התנאים האסטרטגיים, עד להבשלת התוכנית המבצעית למימושה. נוהל הקרב התבצע בשיתוף פעולה עם האמריקאים ולראשונה כלל משחק מלחמה וכן קפ"ק 2 לפני היציאה למבצע.
בחודשים שקדמו למבצע, אמ"ן התריע על השתנות בתמונת המצב באיראן כאשר זיהה כי משטר האיראני משקיע מאמצים רבים על מנת לשקם את יכולותיו הצבאיות שנפגעו במבצע "עם כלביא" ואף החל להשקיע מאמצים בביצור תכנית הגרעין ואתרי הייצור באתרים תת-קרקעיים, במטרה למנוע מישראל את היכולת לפגוע בהם בעתיד.
במקביל לכך, הגעת המשטר ליכולות אסטרטגיות בתחום הטילים הבליסטיים והגרעין היוו איום אסטרטגי על מדינת ישראל. בצה"ל הבינו כי האיראנים מתחמשים בקצב עצום כזה שמהווה קו אדום מבחינת ישראל.
מיד לאחר מכן הופעל מטס התקיפה הגדול ביותר בתולדות חיל האוויר, שכלל כ-200 מטוסים שתקפו בו-זמנית יותר מ-500 מטרות של משטר הטרור האיראני, בהן מערכות הגנה אסטרטגיות של המשטר, מטרות עומק, אתרי שיגור, אחסון ותשתיות קריטיות ברחבי איראן.
הגורם הביטחוני התייחס לשלבי המערכה: לאחר מכת הפתיחה המיקוד היה במאמצים המאפשרים עליונות אווירית ודיכוי של מערכי האש. לאחר מכן שלב הפגיעה במשטר יחד עם צמצום האיומים פגיעה בתעשיות הצבאיות והעמקה בפגיעה בגרעין, לצד מיקוד בפגיעה הכלכלית של המשטר.
לאחר המיקוד במאפשרי המבצע, צה"ל פעל לגדיעת איומים בהתהוות הכוללים פגיעה לאורך כל המבצע במשגרים, בטילים הבליסטיים ובאתרי השיגור, המשכה לשכבה נוספת של אדני המשטר, לאחר מכן פגיעה בתעשיות הצבאיות ולבסוף ברכיבים שמשפיעים על כלכלת המשטר.
הגורם ציין כי אחת ההנחיות שניתנו למפקד חיל האוויר האלוף תומר בר לעשות את המירב כדי לא לסכן יתר על המידה את הטייסים של חיל האוויר.
"היה יותר ממקרה אחד או שתיים שמבנה תקיפה זיהה כי על הקרקע פועלים מערכי טילי קרקע אוויר שלא אותרו והושמדו קודם. סובבנו את המטוסים לאחור. שלחנו את מטוסי האדיר עם יכולות החמקנות שלהם הם השמידו את סוללות הטילים. ואז שלחנו מחדש את המבנה לתקיפה" אמר הבכיר.
לדברי הבכיר פגיעה בליבת התעשייה הביטחונית היתה משמעותית במיוחד: צה"ל פעל לפגיעה רחבה בכלל שרשרת הערך והייצור של התעשיות הביטחוניות - מחומרי גלם, דרך רכיבי אלקטרוניקה ועד מפעלי ייצור ותשתיות תומכות מדובר בעבודת מודיעין חסרת תקדים.
הפגיעה הובילה לגריעה משמעותית ביכולת ייצור הטילים, עד לרמה שבה לא מתקיימת כיום יכולת ייצור אפקטיבית. המאמץ התבצע באופן מתמשך כדי לשמר את ההישגים ולמנוע יכולת התעצמות, יכולת שיקום מהירה של התעשייה והיכולות המבצעיות.
צה"ל הרחיב את הפגיעה גם לתשתיות אזרחיות תומכות ביטחון - תעשיות, אנרגיה ושוק עבודה - ובכך ייצר לחץ עומק על המשטר. צה"ל פעל לפגיעה "בתעודות הביטוח" של המשטר - פרויקט הגרעין ותעשיות הייצור הצבאיות. נרשמה פגיעה נקודתית בתשתית הגרעין ובמרכיבים מתוכנית ההעשרה של המשטר, כחלק מהעמקת הפגיעה ביכולותיו האסטרטגיות.
צה"ל תקף לראשונה בים הכספי שורת תשתיות וכלי שיט של חיל הים האיראני, בהם ספינות טילים, כלי שיט מבצעיים, מפקדות ומתקני תחזוקה, במהלך משולב של חיל האוויר בהכוונת אמ"ן וחיל הים, ובכך פגע באופן משמעותי ביכולת המבצעית ובשליטה הימית של איראן במרחב. לדברי הבכיר צה"ל פגע באופן נרחב במערך הטילים הבליסטיים - הן באתרי ייצור ואחסון והן במשגרים עצמם.
במקביל, נפגעה גם מערכת ההגנה האווירית האיראנית - כ-85% מיכולות ההגנה האווירית נפגעו, מה שמאפשר חופש פעולה אווירי רחב והגברת קצב התקיפות. "ישנם הישגים והשפעות של המבצע אשר ימדדו לאורך הזמן ויראו כמה המבצע היה אפקטיבי וראוי" אמר הגורם הביטחוני הבכיר.
באשר לפגיעה בפו"ש: צה"ל פעל באופן עצים נגד אדני המשטר, ניהל מאמץ שיטתי לפגיעה במנגנוני הדיכוי והשליטה של המשטר, במיקוד על מיניסטריון המודיעין, כוחות ביטחון הפנים ויחידת הבסיג'.
על פי הגורם צה"ל פעל באופן שיטתי לפגיעה בדרגי הפיקוד הבכירים של המשטר האיראני. חוסלו בכירים רבים, בהם מפקדים מרכזיים במשמרות המהפכה, כוח קודס, במערכי האוויר, הים והמודיעין ועוד. הפגיעה ברציפות הפיקודית ייצרה קושי בהובלה, בסנכרון ובקבלת החלטות.
הנהגת המשטר הנותרת נמצאת כעת בתחושת נרדפות. צה"ל פגע אנושות במיניסטריון האיראני - גוף הליבה של מנגנון המודיעין והדיכוי של המשטר אשר אחראי על איסוף מודיעין, הפעלת זרועות חשאיות ופעילות טרור בזירה האזורית והבינלאומית. הפגיעה במוקד זה, ובבכיריו, ערערה את אחד ממנגנוני השליטה המרכזיים של המשטר והעמיקה את השיבוש ביכולת ההכוונה, התכנון וההפעלה של שלוחותיו במרחב.
לדברי הבכיר נרשמה פגיעה רחבה בכוח האדם של המשטר, עם הערכה לאלפי הרוגים ופצועים, כאשר במקביל נפגעים גם מוקדי ידע ותפעול קריטיים - התוצאה היא מערכת שמסוגלת לייצר תגובות נקודתיות, אך מתקשה לפעול כמערכת מתואמת לאורך זמן.
הפגיעה במפקדות, במרכזי הפיקוד ובשרשרת השליטה של המשטר יצרה שיבוש ביכולת של הארגונים לפעול כמערכת צבאית סדורה. בפועל, ניכר קושי בתיאום בין יחידות, ירידה ביכולת קבלת החלטות מסודרת, ותלות ביוזמות מקומיות של מפקדים.
הגורם הביטחוני הבכיר העריך כי "לצד הפגיעה הפונקציונאלית ברכיבי משטר הטרור, ישנה הזדמנויות אסטרטגיות, לבידוד איראן, הרחבת בריתות וליצירת שינוי אזורי".
בצה"ל הציגו את הנתונים המספרים של המלחמה מול איראן: בוצעו יותר מ-8,500 גיחות מטוסים. בוצעו יותר מ-1,000 מטסי תקיפה. בוצעו כ-10,800 תקיפות, מתוכם כ-6,700 רכיבים ויותר מ-4,000 מטרות. הושמדו כ-250 מערכות הגנה אווירית 60% מהמשגרים הוצאו ממעגל הלחימה.
סיכום הזירה הלבנונית
לדברי הגורם הבכיר צה"ל זיהה כי בשנה החולפת חיזבאללה מצליח לעמוד בקצב שיקום מהיר יותר מקצב התקיפות של צה"ל. על רקע זה בצה"ל נערכו לבצע מהלך צבאי רחב לפגוע בחיזבאללה.
המהלך היה אמור להיות מהלך מקדים לפני תקיפה באיראן ובין היתר כדי לנטרל את יכולות חיזבאללה לפעול באופן ישיר מול ישובי הצפון. לדברי הגורם הביטחוני הבכיר הדרג המדיני סירב לאפשר את היציאה למערכה הזאת משיקולים מדיניים.
במהלך התמרון חיל האוויר לקח חלק בסיוע האווירי לכוחות הקרקעיים, זאת לצד עבודה משותפת עם פיקוד הצפון שמאפשרת תיאום מבצעי רציף בין הכוחות. ארגון הטרור חיזבאללה היה מצוי במערכת התשה והישרדות מאז שבחר להצטרף למערכה לצד איראן, על רקע חשש מאובדן רלוונטיות כשלוחה מרכזית של איראן לאחר שלא השתתף במערכה קודמת.
הארגון שינה את דפוסי הלחימה שלו והתנהל בעיקר בלוחמת גרילה ופעל בקרב נסיגה, הדבר בא לידי ביטוי בהימנעות מחיכוך קרוב עם כוחות צה"ל והישענות על ירי מנגד, בדגש על תמ"ס, נ"ט וכטב"מים ועל ידי הרחבת סמכויות למפקדים בדרג הטקטי בשטח.
צה"ל המשיך בדפוס של פגיעה בפעילים ובתשתיות חיזבאללה: במקביל לתמרון, צה"ל תקף את מרכזי הכובד של חיזבאללה באופן שיטתי בכל רחבי לבנון מהאוויר, מהים, ומהיבשה - מערכי הטילים, יכולות הייצור, המפקדות ומערכי הפיקוד והשליטה. במסגרת התקיפות, צה"ל פגע במעברי הליטאני - במטרה למנוע מעבר של מחבלים ואמצעי לחימה מצפון לבנון לדרום לבנון.
מתחילת מבצע "שאגת הארי" חוסלו כ-1,700 פעילים, בהם גם מפקדים בדרגי שטח, ונפגעו עשרות מוקדי פיקוד, תשתיות תת-קרקעיות ומערכי שיגור.הותקפו נכסים כלכליים - תחנות דלק של חברת "אלאמאנה", מחסני כספים של אגודת "אלקרצ׳ אלחסן", ששימשו כמקורות מימון מרכזיים לפעילות הארגון והניבו לו הכנסות של מיליוני דולרים.
כספים אלו שמשו את ארגון הטרור לרכישת אמצעי לחימה, אמצעי ייצור והעברת משכורות למחבלי הארגון לטובת פעילות טרור. התקיפות נועדו להעמיק את הפגיעה הצבאית בארגון הטרור חיזבאללה, זאת בהמשך לתקיפות צה"ל בנכסים בשבוע שעבר ופגיעה בנוכחות האיראנית בלבנון.
צה"ל ביצע מכת תקיפה רחבה ומתוזמנת היטב, במסגרתה הותקפו כ-100 מטרות של חיזבאללה בתוך כדקה בלבד - ביניהן מטרות פיקוד ושליטה, במטרה לשבש את יכולת ניהול הלחימה של הארגון.
המכה נועדה לפגוע משמעותית בשכבת הפו"ש של חיזבאללה ולהחליש את הארגון להמשך הלחימה, תוך יצירת פגיעה באפקטיביות התכנון והביצוע של מטחים מתוזמנים לעבר העורף והכוחות.
יותר מ-250 מחבלים ומפקדים מארגון הטרור חיזבאללה חוסלו בתקיפה. לדברי הגורם הביטחוני הבכיר התקיפה בוצעה בעת הזו בעקבות הזדמנות מודיעינית מתכללת שהתאפשרה בכלל המוקדים, ואפשרה מימוש תקיפה רחבה ומדויקת נגד יעדי חיזבאללה.
התרעות פיקוד העורף