הנשיא דרש מהצבא לצאת ולחלץ אותם מיד, ויהי מה. עם זאת, לארה"ב לא היו כוחות קרקעיים בתוך איראן מאז ימי המהפכה האסלאמית, ועוזריו הבכירים של הנשיא העדיפו להשאיר אותו מחוץ לחדר המצב בזמן שקיבלו עדכונים שוטפים מהשטח. סגן הנשיא ג'יי די ואנס מקמפ דייוויד וראשת הסגל סוזי ויילס מביתה בפלורידה ניהלו את המשבר דקה אחר דקה. ההערכה הרווחת הייתה שחוסר הסבלנות של טראמפ לא יועיל, ולכן הוא עודכן טלפונית רק בצמתים קריטיים במבצע. רק מאוחר במוצאי שבת, כשהתקבלה הבשורה הרשמית שאיש הצוות השני חולץ בהצלחה, הנשיא הסכים ללכת לישון. שש שעות בלבד לאחר מכן, הוא כבר חזר למקלדת בהימור נועז נוסף: "תפתחו את המצר המזורגג, ממזרים משוגעים, או שתחיו בגיהינום", צייץ בבוקר חג הפסחא והוסיף ביטויים בערבית כדי להתגרות במשטר בטהראן.
הנשיא האמריקני מביא כעת למזרח התיכון גרסה קיצונית וחסרת תקדים של הגישה המקסימליסטית שלו. למרות הבטחות קמפיין מפורשות שלא להיגרר למלחמות באזור, אותו כינה בעבר בביטול "דם וחול", טראמפ שינה את דעתו לחלוטין. מה שהוביל למהפך התפיסתי הייתה מעורבות ישראלית עמוקה וישירה. לאחר תדרוך ביטחוני מקיף ומשכנע בחודש פברואר בחדר המצב מצד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, יחד עם לחץ מתמשך מצד בני ברית כדוגמת הסנאטור הרפובליקני לינדזי גרהאם, טראמפ השתכנע שהצבא מסוגל לבצע את המשימה ולשנות את פני המזרח התיכון. "תראו באיזו מהירות הם ניצחו בוונצואלה", הוא אמר לעוזריו, כשהוא משליך מהצלחת מבצע הבזק שבו הודח נשיא ונצואלה על הקרקע האיראנית המסובכת.
המלחמה באיראן נפתחה בסערה ב-28 בפברואר עם חיסולו הדרמטי של המנהיג העליון, עלי חמינאי, ובכירים נוספים במשמרות המהפכה. טראמפ צפה מדי בוקר בשקיקה בסרטונים של הפצצות כבדות והביע פליאה מעוצמת הנשק האמריקני. ואולם, ההסתבכות הגיעה מהר מהצפוי. טראמפ סירב בתוקף לשלוח חיילים לכיבוש האי ח'ארג, ממנו יוצא 90% מיצוא הנפט של איראן. למרות שהובטח לו שהמשימה תושלם בהצלחה וכיבוש השטח יבטיח את פתיחת מצר הורמוז, הנשיא נרתע מחשש כבד לאבידות בנפש, באומרו כי החיילים "יהיו ברווזים במטווח". בינתיים, סגירת המצר חנקה כ-20% מאספקת הנפט העולמית. טראמפ הופתע מהקלות שבה הושבת נתיב הסחר החשוב. "בחור עם רחפן יכול לסגור את זה", התלונן, בזמן ששריו, בהם שר האנרגיה כריס רייט ושר האוצר סקוט בסנט, הזהירו מפני השלכות כלכליות הרסניות לקראת בחירות האמצע של 2026.
ככל שהמשבר העולמי מעמיק, רמות האבטחה סביב הנשיא ומקורביו הועלו דרמטית. באחוזת מאר-א-לאגו בפלורידה פתחו מטריות בחצר אפילו בלילות בהירים כדי למנוע תצפיות של רחפנים, ורוביו אף דיווח על רחפן חשוד סמוך לביתו. אך למרות המתח האדיר, טראמפ מוצא רגעים להתנתק לחלוטין ולעסוק בזוטות. באמצע פגישות ביטחוניות גורליות הוא מעלה שרטוטים של בניית אולם נשפים חדש שהוא מקים במדשאות הבית הלבן. שעות ספורות בלבד לאחר פרוץ המלחמה בפברואר, הוא סירב לבטל אירוע התרמה בפלורידה, בטענה ש"בכל מקרה אני צריך לאכול ארוחת ערב".
באחת מקבלות הפנים האחרונות, הדהים את קהל התורמים כשסיפר על טיסה שעשה בחושך לעיראק, והכריז ברצינות תהומית כי הוא שוקל להעניק לעצמו את מדליית הכבוד, עיטור הגבורה הצבאי הגבוה ביותר באמריקה. התקריות הללו מספקות הצצה נדירה לתוך תודעתו של נשיא שמנהל מלחמה מסוכנת, מסרב בתוקף לשלב את בעלות בריתה של אמריקה באירופה, תוך שהוא לועג באכזריות למבטא של נשיא צרפת - בעודו נאבק לאזן בין תדמיתו הפומבית ככל-יכול לבין החרדה העמוקה שלו מהסתבכות בבוץ שעלולה לעלות לו במורשתו ההיסטורית.
התרעות פיקוד העורף