1
אבחנה מוחמצת, Missed Diagnosis, הוא מונח המתאר מקרה ספציפי שבו חולה הגיע לבדיקה, אך הרופא לא זיהה את המחלה, אף שהיא נלמדת בבתי הספר לרפואה.
כושר התחרות של הולנד נפגע משמעותית, ומוצריה הפכו יקרים עבור קניינים בחו"ל, ונזנחו על ידם. במקביל, היבוא להולנד הפך זול בהשוואה לייצור המקומי, שכבר לא יכול היה להתמודד עם המחירים הנמוכים בשער חליפין כזה.
כאשר דלתא גליל העבירה את מפעליה למדינות ערב השכנות, מצרים וירדן, נאמר כי זה רק טקסטיל. כאשר טבע סגרה פעילויות בישראל, כמו בירושלים ובקריית שמונה, נאמר כי מדובר בהתייעלות. כאשר אינטל הקפיאה השקעה של 25 מיליארד דולר בהרחבת פעילותה בקריית גת בעיקר, נאמר כי זה בגלל קשייה של אינטל העולמית, שנחלשה בכושר התחרות שלה.
שטראוס מייצרת כ־4% ממוצריה בפולין וספרד. מותג המנעולים מולטילוק פועל בפולין. רפאל, תפארת התעשייה הבטחונית, מייצרת טילי "ספייק" בפולין ביחד עם חברת MESKO המקומית. אדמה, חברת האגרו־כימיה, מפעילה בפולין מערכות הפצה ולוגיסטיקה נרחבות.
הבריחה של מפעלים ועסקים מישראל תימשך. עלויות הייצור בישראל כבר בלתי נסבלות: שכר עבודה, מים וארנונה עסקית גבוהה המסבסדת את הארנונה של משקי הבית בישראל – כל אלה כבדים מנשוא. אם בתחילה מפעלים מסורתיים התקשו להתחרות בשל עלויות כוח האדם במונחי מט"ח, עתה הייסוף המכביד של השקל כבר פוגע בהייטק.
חברות הייטק רבות שוקלות עתה להעביר את פעילותן לחו"ל, כך על פי הרשות לחדשנות. כל זה מצטרף לאי־היציבות הביטחונית. חברות רב־לאומיות רבות מצמצמות את גיוס כוח האדם שלהן ומעבירות תקנים ומרכזי פיתוח להודו, לפולין, לרומניה וכו', וכך הן מגדרות סיכונים ומוזילות עלויות.
2
משקיעים מחו"ל ייעלמו בגלל השכר הגבוה של הישראלים במונחי מט"ח. היבוא יגבר עוד יותר, ולבסוף ייווצר משבר מקיף הכולל אבטלה, בריחת מוחות ומשפחות ומנוסת חברות הייטק. כן, דווקא בזמן שאנו זקוקים לכל יד עובדת ולכל משפחה שתעמיד חיילים לשירות המדינה.
בהולנד האפידמיה הכלכלית גרמה לתעשיות הולנדיות לנדוד לחו"ל, ובעקבותיהן נדדו עובדים הולנדים לחו"ל. אלה מבין המפוטרים מהתעשייה, שלא הייתה יכולה להתחרות יותר בשווקים הבינלאומיים, וגם לא רצו לעבור לחו"ל, העדיפו לעבור ולעבוד במגזר הציבורי ההולנדי שאינו רגיש לשער חליפין. הייצור התעשייתי של הולנד התנוון באחת, בעוד שיעור האוכלים והמועסקים מידה של הקופה הציבורית בהולנד עלה.
מילא שקברניטי המשק לא הבחינו במחלה ההולנדית בישראל בתחילת הזרמת הגז מהמאגרים של תמר בשנת 2013, אבל מאז עברו שנים, ותת האבחון זועק לשמיים. ועוד יותר זועקים אזורי תעשייה.
בתחילה בצפון ובדרום, ועכשיו עמוק בתוך המדינה, כולל תעשיית ההייטק שעליה נשען לחלוטין המשק הישראלי. האחראים לקטסטרופה, בנק ישראל והממשלה, יושבים בחוסר מעש. השקל התחזק לא רק מול הדולר בשיעור של קרוב ל־20% בשנה האחרונה, אלא גם מול סל המטבעות הריאלי של ישראל.
השקל הישראלי התחזק ריאלית בשנה האחרונה מול סל המטבעות בשיעור של 10.4%, ומאז פרוץ המלחמה התחזק ריאלית מול סל המטבעות בשיעור אדיר של כ־14.4%. גם תעשיינים קוסמים לא יוכלו לעמוד מול הייסוף הזה. אפשר אולי לדרוש מהם לכל היותר עלייה בפריון העבודה או פריון כולל של 2% לשנה, אבל 10%? בשום אופן, אין ניסים ונפלאות.
כבר ביקשנו מהם להתייעל, הייסוף הריאלי מול סל המטבעות בעשור האחרון עומד על 17.5%, וב־15 שנים 19.4%! ומה קברניטי המשק אומרים? עובדה: החמור שהפחתנו לו את המזון השוטף למחייתו, אף שעמד בלחץ ועבד קשה, טרם מת. אפשר ללחוץ עוד יותר. כך מנסים לעשות הממשלה ובנק ישראל. הממסד חייב לשמוע את רעש השבירה באוזניו כדי להתעשת ולהיחלץ לעזרה.
3
הממשלה ההולנדית עשתה מספר פעולות: הסכם לריסון שכר משמעותי בין העובדים והמעסיקים, קיצוץ שעות העבודה כדי למנוע פיטורין, עידוד אדיר להשקעות בחו"ל כדי למנוע את המשך הייסוף וריסון תקציבי. במקביל הולנד עברה להשקעה מסיבית במו"פ, פיתוח טכנולוגי שמוביל להתייעלות ועלייה בכושר התחרות מול השווקים בחו"ל.
אנחנו כבר עמוק בהייטק, מובילים בעולם. ישראל נמצאת במלחמות מתמשכות לאורך שנים ודווקא עתה חייבת להגביר את הפעילות התעשייתית הכבדה על רקע האמברגו של מדינות רבות נגדה, בעיקר באירופה.
חיבור מרב התעשייה הישראלית לצינורות הגז, החיוני לעלייה ברווחיות המפעלים בישראל, טרם הושלם. למרות תוכניות מתאר ארציות, כמו תמ"א 37, שקבעו את תוואי הצינורות, החיבור בפועל התעכב עקב חסמים בירוקרטיים, הליכי תכנון ובנייה מורכבים וקשיים בתיאום מול רשויות מקומיות ובעלי תשתיות אחרים.
בעוד מערכת ההולכה, הצנרת הראשית בלחץ גבוה, הוקמה ברובה לפי התוכנית על ידי נתג"ז, הפער המרכזי נוצר ברשת החלוקה, היא הצנרת בלחץ נמוך המחוברת ישירות למפעלים. חברות החלוקה הפרטיות התקשו לעמוד בלוחות הזמנים של התוכניות המקוריות. במסגרת חוק התוכנית הכלכלית לשנים 2015־2016 אושרה רפורמה חקיקתית מקיפה לפישוט הליכי התכנון והקמת מתקני גז בתוך המפעלים. מחכים.
4
ישראל גם אינה יכולה להרשות לעצמה את המשך בריחת הישראלים, היורדים, המהגרים, מחפשי הרי־לוקשיין, תקרא לזה כרצונכם, בעוד אוכלוסיית הזרים גדלה בשיעור חד. בשנה האחרונה עד יום העצמאות שחל השבוע, גדלה אוכלוסיית הישראלים ב־1.1%, 110,000 נפש, בעוד אוכלוסיית הזרים שהתמקמו בישראל גדלה ב־36,000! מספר הישראלי ה"שוהים" בחו"ל, כלומר עוד יורדים, הוא 45,000.
העלייה האמורה במספר הזרים כוללת עובדים זרים, אנשי דת, מתנדבים, מסתננים, בני משפחות של זרים ותיירים שאשרת הכניסה שלהם פגה ונשארו בישראל מאז 2008. כלומר, פחות ישראלים ויותר מהגרי עבודה למניהם, שבטח לא מהווים פוטנציאל לתעשייה הישראלית או לשירות צבאי.
הריסון התקציבי שהונהג בהולנד אינו ישים בישראל עתה. מובן שיש מקום לקצץ ולחסוך בתקציב, בעיקר בהטבות מס ופטורים, כפי שציינתי במאמריי האחרונים, אבל זה רחוק מהקיצוץ המסיבי והמיידי הנדרש. אפשר וצריך להפחית תקציבים לסקטורים לא יצרניים, כגון החרדים, שתרומתם למשק נמוכה משל כלל האוכלוסייה גם בתחום תעסוקת גברים וגם מבחינת הצורך המיידי של הצבא ב־14,000 לוחמים.
אך קיצוץ בתקציבים הקואליציוניים, העומדים על כ־7 מיליארד שקל, אינו ישים לפני הבחירות, וגם אם יקצצו מחצית לאחר הבחירות, אין בסכום זה כדי לפתור את בעיות משבר המטבע החזק המתהוות ממש עכשיו.
אפשר להמשיך ולהתעלם מתושבי גבול הצפון כפי שנעשה עד היום, לא לבנות להם ממ"ד לאורך שנים, לא לבנות ערים מודרניות עם בתים המכילים ממ"דים, מקלטים, תשתיות ומערכות חינוך כמו במרכז הארץ, אבל זה יתנקם בנו בהמשך, גם בתעשייה וגם כשהפירות שיניבו של בניהם של הסובלים היום מהחשיפה למלתעותיו של חיזבאללה מעבר לגבול יהיו מצומצמים מהרצוי.
מה שדווקא כן אפשר לבצע מיידית היא החלטה להפחתת הריבית, העומדת על 4% לעומת 3.64% בארה"ב. צפי האינפלציה בישראל לשנה קדימה 2.4% ולשנת 2027 2%, לפי ה־OECD, לארה"ב 2.6% ועוד 2.3%.
קרן המטבע הבינלאומית צופה כי ישראל קרובה השנה ליעד אינפלציה של 2% וארה"ב מתרחקת לכיוון 3.2%. אז אצלנו צריך להפחית ריבית מיד, למרות המדד לחודש אפריל שיהיה גבוה במיוחד בגלל מחירי הנפט ותזקיקיו, ובארה"ב לא צריך להפחית את הריבית כרגע.
את הריבית חייבים להפחית בהחלטה שלא מהמניין, ולא להמתין ל־25 במאי. המחלה אובחנה, הטיפול חיוני, זה כבר לא Silent Epidemic - זאת שאגה שאף חירשים יכולים לשמוע. להזכירכם, לאורך כל ההיסטוריה הכלכלית משברים פורצים לפתע, ביום בהיר, ובדרך כלל אינם מודיעים על בואם מראש. ראו הוזהרתם.
התרעות פיקוד העורף