באשר להחלטה של המשתתפים להעדיף את הפנאי באילת על פני המפגשים עם נבחרי הציבור, אמרה מידן: "הליכוד אוהב את הפסטיבלים האלה ולהיות ביחד. כל אחד יעשה מה שהוא רוצה עם כספו. הלו"ז לא היה בדיוק תואם, הכול בסדר - זו דמוקרטיה, בסדר".
מידן התייחסה גם לביקורת על כך שהאירוע נערך באילת הרחוקה בזמן שתושבי הצפון מפונים מבתיהם, והסבירה כי השיקול היה בטיחותי בעיקרו: "לא עמדתי מאחורי הארגון, זה היה סיכון - פיקוד העורף לא היה מאשר לנו לעשות את זה בצפון. אישית אני חושבת שזה צריך להיות כל הזמן בצפון. למה? כי כל הצפון זה הליכוד".
למרות המראות של הכיסאות הריקים, מידן הדגישה כי הגרעין הקשה של המפלגה עדיין הגיע: "הרבה מאוד חברי מרכז וראשי ערים היו בליכודיאדה. מי שמכיר את הליכוד לפני המלחמה, כל סוף שבוע בטבריה יש חוג בית שמזמינים חברי כנסת. הם אוהבים להיפגש - חברים של 40-30 שנה".