לעומת זאת, המשימה של האופוזיציה תהיה אחת: לא להתפרק לחתיכות עד הבחירות. נראה שעד כמה שצנועה משימתם לעומת אלה של הקואליציה - סיכויהם להצלחה אינם גדולים.
נתניהו חייב לעשות את זה - או להפסיד
הכנסת שמתכנסת למושב האחרון בהחלט שלה הוא אירוע מאתגר לכולם. כבר אי אפשר להפריד בין נחוץ לפופוליסטי. בין צו השעה לצו הבחירות. כולם נכנסים למצב הישרדות. כל הטורים יעבדו על טורבו, השיח יתלהט, המסגרות מאבדות את הדבק, המשחק הקבוצתי יתרופף, וכל אחד יעשה דין לעצמו כשרק דבר אחד מול עיני הכל: לחזור לכנסת הבאה. בכל מצב ובכל מחיר.
נתניהו יודע שבלי החוקים שבכוונתו להעביר, בלי לוותר אף לא על אחד מהם, תיקשה עליו מלאכת הניצחון. כשהאויבים הפוליטיים מצד אחד והשותפים הנוכחיים והעתידיים מהצד השני, יהיה עליו להעביר את חוק המילואים, ועדת חקירה לאומית וחוק הגיוס. כדי לדרבן את בוחריו לקלפיות, יאלץ להעביר, כמעט בכל מחיר, חוק נוסף מתחום הרפורמה המשפטית, קרי פיצול היועמשית, רק כדי שהקדנציה הנוכחית לא תסתיים בכישלון מוחלט בתחום שהפך להיות אחד הקרדינליים לבייס הימני.
המאבק של השמאל - הישרדות
בגוש השמאל, תהיה זו גם התקופה בה יקבע מיקומם האמיתי של השחקנים על המגרש. עד לפני שבוע עוד יכולים היו בנט ולפיד להתהדר בכך שבחלק מהסקרים, למרות הירידה כתוצאה מהאיחוד המוקדם, עודם עדיין המפלגה הגדולה ביותר. שבוע בלבד אחרי, גם את הנכס הזה איבדו. אם לא יעבדו קשה, יעברו מהר מאוד למקום השני ואולי השלישי כשאייזנקוט כבר נושף בעורפם באכזריות.
אלה שיצטרכו לחכות לפיזור הכנסת
המושב שנפתח הוא גם בשורה לא קלה למתמודדים החוץ פרלמנטריים, אלה שרוצים להיבחר בפעם הבאה אבל אין להם כעת ייצוג בכנסת. כשהמשכן בגבעת רם הופך להיות הזירה המרכזית, כשכל העיניים נשואות למתרחש בו, בוועדותיו, בחדרי הסיעה ובמליאה, אלה שנמצאים בחוץ יתקשו להתחרות באלה הנמצאים בפנים.
התרעות פיקוד העורף