כך כתבה היועצת: "בחינת החלטת הוועדה ומכלול נסיבות העניין מלמדים כי נפלו פגמים מהותיים, הן בהליך שקיימה הוועדה, הן בתשתית העובדתית עליה התבססה דעת הרוב בוועדה והן במסקנות שגיבשה על בסיסה. די בכך כדי להביא לביטולה של החלטת ראש הממשלה בעניין המינוי".
בנוסף פירטה: "לקראת הגשת התגובה התקבל בייעוץ המשפטי לממשלה מכתב חסוי של ראש המוסד לשם העברתו לבית המשפט הנכבד במסגרת עתירות דנן. ככל שבית המשפט הנכבד יראה לנכון, ניתן יהיה להעבירו לעיונו של בית המשפט הנכבד, במעמד צד אחד ובדלתיים סגורות. מדובר במסמך מהותי המציג את הייחודית של הארגון שהיא רלוונטית לאופן בחינת טוהר המידות על ידי הוועדה".
עוד נאמר כי "מן המסכת העובדתית שנפרסה בפני הוועדה בנוגע לפרשת הפעלת אורי אלמקייס, עולה כי מדובר בהשתלשלות עניינים חריגה במיוחד שבמוקדה הפעלה של אזרח ישראלי, קטין, על ידי האוגדה עליה פיקד גופמן, החל מיום 26.1.22 למשך מספר חודשים, שלא דרך גופי המודיעין המוסמכים לכך. דומה כי אין מחלוקת כי גופמן היה מודע להפעלה של אזרח ישראלי על ידי האוגדה; כי נתן את אישורו לעצם ההפעלה; וכי גופמן והאוגדה לא היו מוסמכים לבצע הפעלה זו ללא אישור ויוער כי כעולה מהחומר גופמן הוא שהנחה לעשות שימוש בגורמים הפעילים ברשתות החברתיות לצורכי איסוף מידע והשפעה".
"כי די במכלול הדברים האמור, שהוא חריג בכל קנה מידה, כדי לחייב קיומה של בדיקה קפדנית, מעמיקה וזהירה ביותר מצד הוועדה בטרם גיבוש מסקנתה ביחס למועמדותו של גופמן לתפקיד ראש המוסד בהיבטי טוהר המידות. זאת, בפרט משמדובר בבחינת מועמדות לתפקיד ראש המוסד, העומד בראשות הארגון המופקד על הפעילות החשאית של מדינת ישראל מחוץ לגבולותיה ואשר פועל בחשאיות גמורה, ללא חוק המסדיר את פעילותו והרחק מהעין הציבורית".
"אולם, על אף כובד האחריות המוטלת על הוועדה המייעצת בנסיבות חריגות אלה, בחינת החלטת הוועדה ומכלול נסיבות העניין מלמדים כי נפלו פגמים מהותיים, הן בהליך שקיימה הוועדה, הן בתשתית העובדתית עליה התבססה דעת הרוב בוועדה והן במסקנות שגיבשה על בסיסה".
עוד לפני שהיועמ"שית העבירה הבוקר לבג"ץ את עמדתה נגד המינוי, נתניהו, הממשלה וגופמן הגישו בקשה חריפה שבה האשימו אותה ב"הפרה בוטה" של החלטות בית המשפט, "זלזול בבית המשפט" ואף "ביזיון בית המשפט".
הרקע לבקשה הוא איחור בהגשת תגובת היועמ"שית לעתירות. לפי נתניהו, הממשלה וגופמן, כלל המשיבים נדרשו להגיש את תגובותיהם עד יום שישי בבוקר - לאחר שכבר ניתנה דחייה של שבוע מהמועד המקורי. לטענתם, בעוד הם "עמלו לילות כימים" כדי לעמוד בלוחות הזמנים שקבע בג"ץ, היועמ"שית "נטלה לעצמה חירות דיונית", ביקשה ארכה בדיעבד, ואף לאחר שניתנה לה ארכה נוספת - לא עמדה גם בה.
בבקשה נכתב כי מדובר ב"התנהלות דיונית בלתי נתפסת בחומרתה", וכי אין בעל דין אחר שהיה מרשה לעצמו לנהוג כך בפני בית המשפט. "לא ניתן להיוותר שווה נפש לכך", כתבו המשיבים, והוסיפו כי מדובר ב"ביזיון בית המשפט מן הסוג שעליו מוצאת היועצת לנכון להתריע בפני הממשלה חדשות לבקרים".
עוד טענו נתניהו וגופמן כי היועמ"שית זוכה ל"יתרון דיוני בלתי הוגן", משום שהתאפשר לה לעיין בתגובות יתר המשיבים בטרם הגישה את עמדתה שלה. בנוסף האשימו אותה בפגיעה בזכותה של הוועדה למינוי בכירים להציג עמדה עצמאית באמצעות ייצוג פרטי.
בהמשך הבוקר, לאחר הגשת הבקשה נגדה, העבירה היועמ"שית את עמדתה לבג"ץ - ובה קבעה כי לשיטתה יש לבטל את מינויו של גופמן לראש המוסד, משום שנפלו פגמים מהותיים בהליך המינוי. במוקד עמדתה ניצבת פרשת הפעלת הקטין אורי אלמקייס, שלדברי בהרב-מיארה "מטילה צל כבד על טוהר המידות של גופמן, וממילא על מינויו לתפקיד ראש המוסד".
עוד טענה בהרב-מיארה כי נפלו פגמים מהותיים הן בתשתית העובדתית שעליה הסתמכה דעת הרוב בוועדה למינוי בכירים והן במסקנות שאליהן הגיעה. לדבריה, גרסאות שמסרו גופמן וראש מחב"ם לשעבר "מעוררות קשיים משמעותיים, בלשון עדינה", וכי הוועדה לא קיימה בירור עובדתי "מספק וממצה".
היועמ"שית הוסיפה כי בימים האחרונים התקבל בלשכתה מכתב חסוי מראש המוסד דוד ברנע, שלדבריה רלוונטי לבחינת סוגיית טוהר המידות במינוי גופמן. היא ביקשה להעביר את המסמך לשופטי בג"ץ בדלתיים סגורות.
המתקפה של נתניהו, הממשלה וגופמן נגד בהרב-מיארה לא עסקה רק באיחור בהגשת התגובה. בבקשה נטען כי עמדתה בהליך כלל אינה נחוצה, מאחר שהעותרים כבר מייצגים את ההתנגדות למינוי, בעוד הממשלה, ראש הממשלה, הוועדה המייעצת וגופמן מבקשים לדחות את העתירות. "במידה רבה היא משיבה פורמלית בלבד", נכתב.
בסיום הבקשה ביקשו נתניהו, הממשלה וגופמן מבג"ץ לנקוט נגד היועמ"שית צעד חריג במיוחד: לקיים את הדיון בעתירות בלעדיה, לא לאפשר לה להגיש תגובה נוספת - ואם תוגש, להוציאה מתיק בית המשפט.
עוד קודם לכן הגישו נתניהו והממשלה את תגובתם המהותית לעתירות, ובה טענו כי גרוניס חרג מסמכותו כשהמליץ שלא לאשר את המינוי. בתגובה נכתב כי "סבירות החלטתו של ראש הממשלה עדיפה עשרות מונים על פני ה'סבירות' של כל אחד אחר, ובכלל זה בית המשפט הנכבד". עוד נטען כי גם אם היו מתגלים פגמים בהתנהלותו של גופמן - אין בכך בהכרח כדי למנוע את מינויו לראש המוסד.
נתניהו עצמו הדגיש בתגובה כי "האחריות על ביטחון המדינה ואזרחיה מופקדת בידי ראש הממשלה, ורק בידיו", וכי "המנדט החוקי והדמוקרטי לנווט את ביטחון המדינה הוטל בידי הציבור על ראש הממשלה, ורק בידיו". הדיון בעתירות נגד מינוי גופמן לראש המוסד צפוי להתקיים בבג"ץ בימים הקרובים - אך עוד לפני הדיון עצמו, העימות החריף בין הממשלה לבין היועצת המשפטית כבר הפך לאחד המשברים החריפים ביותר שנרשמו ביניהם בתקופה האחרונה.
"לפני בית המשפט הנכבד מונחת, איפוא, לא עוד שאלה בדבר סתם שיקול דעת מינהלי. בפני בית המשפט הנכבד מונחת שאלה הנוגעת לאחריות העליונה על ביטחון המדינה ואזרחיה, לאחריות לחייהם של אלפי לוחמים ואזרחים ישראלים במערכה הרב-זירתית הנוכחית, לאחריות להתמודדות עם ציר רשע רב זרועות ובהזדמנות ה היסטורית לפרקו ולשנות את פני המזרח התיכון".
סגן השר אלמוג כהן כתב גם הוא ברשת X: "הפגיעה בבטחון המדינה של הגברת גלי בהרב-מיארה לא עוצרת, גם במינוי גיבור ישראל גופמן לראש מוסד. כפי שאמרתי מזמן- מפלגת היועצת המפוטרת ומפלגת בג״צ אינם רלבנטיים ונדרש להתעלם מהחלטותיהם הפוליטיות".
התרעות פיקוד העורף