תירוש: "בסוף 2016 מתפרסמם בתקשורת על חקירה צפוייה בעניינך בקשר לאיש עסקים. במי חשבת שהחקירה עוסקת?"
נתניהו: "העלנו הרבה אפשרויות, לא היה לי מושג במי מדובר, מן הסתם אני חושב. זוכר שאחת השאלות שחשבנו שאולי זה בא מעניין המבקר, שבדק פעם כמה דברים, לא ידענו".
תירוש: "השם של אלוביץ' עלה ואדוני חשב עליו בתור חקירה סמויה, כי אדוני לא גילה את מלוא מערכת היחסים בבדיקת ניגוד העניינים".
נתניהו: "לא חשבנו שעוסקת בו, חשבנו יכול להיות דרך שרשור של המבקר. היה מקרה שהמבקר העלה משהו והמשטרה הלכה וחקרה, וזה פרשת הקבלות והנסיעות. המשטרה הלכה ובדקה בעקבות דוח מבקר שהיה ריק מתוכן, התברר לא היה שקל, אגורה אחת שהשתמשנו בצורה לא ראויה, אבל הייתה חקירת משטרה בעקבות המבקר... המבקר הוציא דוח בנושא שעלה באזכור הזה לא כי היה תוקף, המשטרה חוקרת גם כשהמבקר עושה דברים הזויים".
תירוש: "אתם מסכים עם פילבר שקיימת והכרת אנשי עסקים וקיימת פגישות רבות עם אנשי עסקים"
נתניהו: "לא חושב שקיבלתי החלטות על עניינים שלהם".
תירוש: "מממצאי החקירה עולה שהחלו אז השמועות על חקירה. חששת שזה קשור או ליחסך עם אלוביץ' או עם פאקר?"
נתניהו: "לא זכרתי בזמן החקירה, ברענון נזכרתי יותר. נזכרתי שהייתה חקירה של המבקר לא היה שום פגם".
תירוש: "יש לך טקטיקה בחקירה. אדוני לא יודע מה יש בידי החוקרים ואומר שהוא לא זוכר. עכשיו אחרי שמוצגות ראיות חזקות כמו עם חפץ לאלוביץ', אז הוא מתאים את גרסתו לדברים. ומצמצם. זה נקרא גרסה מתפתחת".
נתניהו: "קשקוש. אפשר היה להבין את הזכרון האנושי כיצד הוא עובד. זה פשוט מייתר את השאלה. כל אחד בקהל מכיר את זה וכבודכם מכיר את זה. לא חשבתי שהחקירה היא אלוביץ', זה עלה כאפשרות. אין גבול הרי לטרלול".
לאחר הדברים, ח"כ אלמוג כהן התפרץ בדיון, ותקף את תירוש: "שורפים לנו פה את הזמן. אני מבקש שהיא (תירוש) תהיה פחות חובבנית! פשוט חובבנות בשמה!".
אלמוג כהן: "שתהיה פה פחות חובבנית", ולשופטת אומר: "אני יוצא. חבל על הבריאות שלך".
השופטת: "תתנהג כמו שצריך"
כהן תקף: "שבית המשפט יתנהג כמו שצריך" - ויצא מהאולם, בעוד שבית המשפט קרא לאבטחה.
נזכיר כי בתיק 2000 מוזס נאשם בהצעת שוחד ובהבטחת שוחד, ונתניהו נאשם במרמה והפרת אמונים. לפי האישום, לאורך השנים התקיימו בין נתניהו ומוזס יחסי יריבות עמוקה. עם זאת, השניים קיימו במהלך השנים שלוש סדרות של פגישות: בשנים 2008–2009, בשנת 2013 ובשנת 2014.
במהלך כל אחת מסדרות הפגישות האמורות, נתניהו ומוזס קיימו שיח על קידום האינטרסים ההדדיים שלהם: שיפור אופן סיקורו של נתניהו בכלי התקשורת מקבוצת "ידיעות אחרונות", והטלת מגבלות על העיתון "ישראל היום" - דבר שהיה בעל משמעות כלכלית רבה עבור הנאשם מוזס ועבור קבוצת "ידיעות אחרונות".
נטען באישום כי באחת הפגישות, שהתקיימה ב-4.12.2014 ולקראת מערכת הבחירות לכנסת ה-20, מוזס הציע לנתניהו שוחד. זאת בכך שיביא לשינוי ניכר לטובה בקו ובאופן הסיקור של נתניהו ובני משפחתו בכלי התקשורת מקבוצת "ידיעות אחרונות", ולשינוי לרעה באופן הסיקור של יריביו הפוליטיים, עד כדי "רעידת אדמה" ו"סיבוב הספינה", כאמור בשיחתם.
מוזס הציע כי יעשה כן באופן שיבטיח את המשך כהונתו של נתניהו כראש ממשלה לאורך זמן, וזאת בתמורה לכך שנתניהו ינצל את השפעתו כראש הממשלה כדי לקדם חקיקה שתטיל מגבלות על "ישראל היום" ותביא להטבות כלכליות משמעותיות למוזס ולעסקיו.
נטען כי נתניהו לא סירב להצעת השוחד ולא הפסיק בעטיה את השיחה עם מוזס. הגם שלא התכוון לקדם את הצעת החוק, שעסקה ב"ישראל היום", הוא המשיך לנהל עם מוזס שיחה ארוכה ומפורטת על מרכיבי ההצעה, והציג בפניו מצג שלפיו קיימת אפשרות ממשית שיעשה שימוש בכוחו השלטוני כדי לקדם חקיקה המיטיבה עם מוזס. שני הנאשמים דוחים את המיוחס להם באישום. ליבת האישום היא הקלטה בין השניים.