המועמדים לתפקיד יידרשו להגיש את מועמדותם עד 20 במאי, ושמותיהם - כולל זהות חברי הכנסת התומכים בכל מועמד - צפויים להתפרסם עד 27 במאי. המבקר הבא יחליף את אנגלמן, שכהונתו מסתיימת בתחילת יולי. התאריך כבר נקבע, אבל מאחוריו מתנהל בימים האחרונים מאבק פוליטי אינטנסיבי סביב זהות האיש שיפקח בשנים הקרובות על הממשלה, ובייחוד על בדיקות מחדלי 7 באוקטובר.
לדברי אותו מקור, חרף ההערכות שההחלטה כבר התקבלה, "המועמדות עדיין לא סופית. נתניהו רצה בהתחלה את ראבילו, אבל יש חשש שזה יחזור אליו כבומרנג אם הקואליציה תפסיד בהצבעה. לפי מה שאצלנו מבינים, שום דבר עדיין לא סגור". במקביל, בלשכת ראש הממשלה ובקרב מקורביו של נתניהו כבר החלו במאמץ לגיוס רוב עבור ראבילו. "אנשי נתניהו יצאו למסע של גיוס הרוב לראבילו", אמר ל"מעריב" גורם בקואליציה. עם זאת, הוא הוסיף בעקיצה: "זו הצבעה חשאית - אז שיהיה בהצלחה לנתניהו".
הדאגה בליכוד אינה תיאורטית. בשבועות האחרונים הצליח יוסף אלרון, לשעבר שופט בית המשפט העליון, לגייס תמיכה פומבית של שורה ארוכה של חברי קואליציה - בהם אלי דלל, משה סעדה, עמיחי אליהו, אבי מעוז, דן אילוז ואחרים. גם יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ כבר אותת כי יתמוך באלרון, ובכך נפתחה האפשרות למהלך מתואם בין האופוזיציה לבין ח"כים מהליכוד ומהקואליציה.
המתח סביב ההצבעה נובע גם מאופי ההליך: מבקר המדינה נבחר על ידי הכנסת בהצבעה חשאית, ואינו מתמנה בהחלטת ראש הממשלה או הממשלה. אחד מחברי הקואליציה שחתם על תמיכה באלרון אמר ל"מעריב" כי "חשוב שמבקר המדינה יהיה תפקיד עם שיניים - ולא שפוט של ראש הממשלה". לדבריו, "הניסיון להפוך את כל הגופים לתחת שליטת ראש הממשלה זו בעיה אמיתית. לא סתם יש כאן הצבעה חשאית של הכנסת ולא מינוי ישיר של ראש הממשלה. זו בדיוק המשמעות של הפרדת רשויות".
ברקע לקרב הפוליטי נמצאת סוגיה רחבה בהרבה. מבקר המדינה הבא צפוי לעסוק בשנים הקרובות בשורה של נושאים נפיצים במערכת הציבורית - בראשם דוחות הביקורת על מחדלי 7 באוקטובר, אחריות הדרג המדיני והצבאי, תפקוד הממשלה בזמן המלחמה ומנגנוני הפיקוח על קבלת ההחלטות. במערכת הפוליטית מבינים היטב את גודל האירוע. הבחירה במבקר המדינה הבא תקבע מי יחזיק בידיו אחד ממוקדי הביקורת הרגישים במדינה, ומי יוביל את כתיבת דוחות הביקורת הטעונים ביותר של השנים הקרובות.
התרעות פיקוד העורף