הנתון החריף ביותר נוגע למרחב המחיה: בלילה שבין 2 ל-3 במאי הוחזקו 13,997 אסירים - כ-60% מכלל הכלואים - בתנאי מחיה שאינם עומדים בפעימה הראשונה של החלטת בג"ץ בנושא שטח המחיה לאסיר. בקרב האסירים הביטחוניים מדובר ב-8,620 כלואים, שהם כ-92% מכלל האסירים הביטחוניים. בקרב האסירים הפליליים מדובר ב-5,3776 אסירים, כ-38% מכלל האסירים הפליליים.
בדברי ההסבר להצעת ההחלטה נכתב כי מאז תחילת המלחמה בוצעו מעצרים רבים, וכי שב"ס נדרש להמשיך לקלוט עצורים כדי לתת מענה לצורכי גורמי הביטחון - צה"ל, שב"כ ומשטרת ישראל. עוד נכתב כי המשרד לביטחון לאומי ושב"ס מקדמים פתרונות בינוי, בהם הרחבת מתקני הכליאה מעשיהו וצלמון, הקמת אשכול מגידו, הוספת מקומות כליאה בקציעות ובעופר, ותוכנית להקמת 26 אגפי כליאה חדשים בקציעות-סהרונים, שאמורים להוסיף כ-3,000 מקומות כליאה.
עם זאת, גם המדינה מודה במסמך כי הפתרונות האלה אינם מספקים בשלב זה מענה לעלייה "המשמעותית, המהירה והחדה" במספר הכלואים. בחוות הדעת המשפטית שצורפה להצעה נכתב כי אין מניעה משפטית לקדם את ההחלטה, אך מוזכרות גם החלטות בג"ץ שבהן נמתחה ביקורת על כך שהמשבר טרם נפתר, למרות הזמן שחלף מאז פרוץ המלחמה.
לאחר אישור הממשלה, תידרש הודעה מיידית לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת על הארכת ההכרזה. ההחלטה צפויה להשאיר בתוקף את מצב החירום הכליאתי שהוכרז לראשונה ב-22 באוקטובר 2023 - כמעט ברציפות מאז השבועות הראשונים של המלחמה.