"שהצדק ייראה וגם ייעשה, כמו משפטי נירנברג, כמו משפט אייכמן", כך אמר רוטמן באשר לחוק. "אין פה עניין למשפט ראווה, אבל זה אחד הכלים המרכזיים של מדינת ישראל לספר את הסיפור על האירועים האיומים והנוראיים שהתרחשו ב-7 באוקטובר".
לדבריו של רוטמן, "כל מטרת החוק היא שלא נתמסמס, והעיכוב המשמעותי של הליכים משפטיים בישראל, שיכול הלימשך עשר או חמש ערה שנים, מטרת ההליך היא לייצר בית משפט צבאי ייעודי עם שופטים שיתעסקו רק בזה".
באשר ללוח הזמנים הצפוי ליישום החוק, אמר יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט כי "אני מעריך שהמשפט הראשון יתחיל לאחר שחוק יעבור, בטווח זמן של בין שנה לשנה וחצי, זה תרחיש אופטימי סביר ולא מופרע. אספו כבר את כל הראיות, ויהיה אפשר להגיש כתבי אישום באופן מיידי, ומאותו רגע יבואו סנגורים עם בקשות שונות. זה לוקח את הזמן שלו".
לגבי התנגדויות צפויות לחוק מהעולם, טען רוטמן: "אני מחוקק במדינת ישראל, על הבית הלבן אחראים אנשים אחרים". באותה נשימה סיפר כי במהלך הכנת החוק עמד בקשר עם מקביליו בארצות הברית. "הייתי בקשר במסגרת העבודה על החוק גם עם הגורמים המקבילים במשרד המשפטים האמריקני שהוקמו כדי להעמיד לדין את מי שהיה אחראי על מקרי 7 באוקטובר. אנחנו יודעים שבארצות הברית כבר יש עונש מוות".
"האינטרסים של מדינת ישראל גוברים על כך דבר ועניין"
"האינטרסים של מדינת ישראל גוברים על כך דבר ועניין", אמר לוי, וסיפר על אירוע מאוד לא פשוט בעברו. "הייתי בסיור בקנדה, וצלצל הטלפון שלי - על הקו היה ראש הממשלה אהוד אולמרט. הוא אמר לי: 'אני מבקש את רשותך לשחרר את המחבל שירה באחיך'. אמרתי לו: 'למה אני צריך להסכים לזה? אתה ראש הממשלה, תעשה מה שאתה מבין'. הוא אמר: 'יש לי בקשה של מלך ירדן, ואני לא יכול לפרט בפניך מהם האינטרסים של מדינת ישראל'. ואז אמרתי לו: מי אני שאעמוד מול האינטרסים של מדינת ישראל? הם קודמים לכול, וכך היה".
אם כך, האם הוא מתנגד למתן עונש מוות למחבלי הנוח'בה? לוי סבור כי עצם מימוש החוק עלול לפגוע במדינה. "מעבר לתחשות הנקמה, מדינת ישראל תינזק נזק נוראי בעולם כולו. שערו בנפשכם שיוציאו 150 נוח'בות למוות בתלייה, איך אנחנו ניתפס?" הוא הדגיש כי "אנחנו לא מאפשרים טרור, ונלחמים בטרור, ואני הייתי שם, אבל אני עדיין צריך לגבש את דעתי". באשר לחבריו ל'יש עתיד' אמר לוי כי: "חלקם מגובשים עם עצמם, אני לא מייצג כרגע את הסיעה. נצטרך להמתין".
עיקרי חוק עונש מוות למחבלי הנוח'בות
לפי המוצע, לבימ"ש הצבאי שהוקם לפי תקנות ההגנה, יוגשו כתבי האישום, בין היתר בעבירות של השמדת עם, פגיעה בריבונות המדינה או שלמותה, גרם מלחמה וסיוע לאויב במלחמה, עבירות לפי חוק המאבק בטרור, רצח, ועוד.
בבימ"ש יהיו מספר הרכבים, כאשר בראש כל הרכב יעמוד אב ביה"ד שהוא שופט מחוזי מכהן או שופט מחוזי בדימוס. בערכאת הערעור אב בית הדין יהיה שופט עליון בדימוס או נשיא מחוזי מכהן או בדימוס. מקומו של בימ"ש הצבאי יהיה בירושלים.
עוד נקבע כי המימון לייצוג הנאשמים שלא יממנו את הייצוג בעצמם יקוזז מהכספים המועברים לרש"פ, כפי שנקבע בחוק מניעת מימון לייצוג משפטי בידי מדינת ישראל.
מוצע כי ראש המטה הכללי יקים מפקדה ייעודית צבאית שתהיה אחראית על ההיערכות להליכים לפי חוק זה, ועל ההיבטים התפעוליים הקשורים בניהול הליכים אלה.
עוד לפי המוצע, תוקם ועדת היגוי בראשות מנכ"ל משרד הביטחון, שחברים בה מנכ"ל משרד המשפטים, מנכ"ל משרד האוצר, מנכ"ל משרד החוץ, מנכ"ל המשרד לביטחון לאומי ונציג הרמטכ"ל. ועדת ההיגוי תהיה אחראית להתוויית ההיערכות של משרדי הממשלה להעמדה לדין, ובכלל זה לוודא שהוקצו האמצעים והמשאבים הנדרשים, וכן לליווי ופיקוח על ההיערכות בפועל.
עוד מוצע כי ניתן יהיה להתיר תקופת מילואים חריגה של תובעים או שופטים שהתנדבו למילוי התפקיד. ביחס לסניגור בהליך, נקבע שבימ"ש הצבאי ימנה סניגור לנאשם שאינו מיוצג, אך לא מתוך הסניגוריה הציבורית.
ביחס לסדרי דין וראיות נקבע כי בימ"ש הצבאי יוכל לסטות מסדרי הדין ודיני הראיות בין היתר לעניין עיון בחומר חקירה, שרשרת ראייתית, קבלת החלטה על סמך טענות בכתב, והתאמות להעדת עדים, אם שוכנע, מטעמים שיירשמו, שהדבר דרוש לבירור האמת ולעשיית צדק ושאין בו כדי לפגוע פגיעה ממשית בהגינות ההליך. בימ"ש יתחשב בין היתר בשיקולים הנוגעים להגנה על נפגעי העבירה ובני משפחותיהם, להיקף הראיות ולמספר הנאשמים, לפומביות הדיון והנגשתו לציבור הרחב ולאינטרס הציבורי בקיום הליך הוגן ויעיל.
במקרה של ריבוי נאשמים בכתב אישום אחד, נאשמים יצטרכו להודיע בסיום פרשת התביעה ולפני פרשת ההגנה, אם בכוונתם להימנע מלהעיד. במצב שהודיע נאשם כי לא יעיד להגנתו, התובע רשאי לזמנו להעיד כעד תביעה, מבלי שעדותו תשמש נגדו; בימ"ש יוכל להורות על דיון בלא נוכחות הנאשם באולם ובלא השתתפותו בהיוועדות חזותית, במקרים חריגים ובלבד שלא יהיה בכך כדי לפגוע בהגינות ההליך; בימ"ש יוכל להתיר הגשת עדות בכתב במקום עדות בחקירה ראשית כדי למנוע טראומה לנפגעים או עדים, אך תישמר זכות הנאשם לחקור את העד בחקירה נגדית; תתאפשר חריגה ביחס למשך תקופות המעצר לאחר הגשת כתב אישום.
בנוגע לסעיף הקובע כי אדם החשוד, נאשם או מורשע בעבירה שבוצעה במסגרת אירועי טבח 7.10 לא ייכלל בעסקאות לשחרור אסירים- היו"ר רוטמן וח"כ מלינובסקי, הסכימו להסיר את הסעיף ולהגישו כהסתייגות למליאה, לאור בקשת חברי האופוזיציה.
בסעיף תיעוד ופומביות מוצע הסדר מיוחד במענה לחששות ביחס לפגיעה בפרטיות נפגעי העבירה: בימ"ש הצבאי שדן בהליכים ידון בפומבי, אך יהיה רשאי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות בהתאם לחוק בתי המשפט. הדיונים יתועדו בתיעוד חזותי וקולי, והתיעוד יישמר ויועבר לארכיון המדינה בתום ההליכים.
דיון תחילת המשפט והדיונים שבהם יוקראו הכרעת הדין וגזר הדין ישודרו בשידור ישיר באתר אינטרנט שיוקם לשם כך. כמו כן, תתקבל החלטה פרטנית ביחס לשידור של כל דיון בערעור.
הצדדים, נפגע עבירה, או אדם אחר, יוכלו להגיש לבימ"ש הצבאי הדן בהליכים, בקשה לשידור דיון שלא נערך בדלתיים סגורות ולא נאסר פרסומו, כולו או חלקו, באתר האינטרנט שיוקם. החלטה בעניין תתקבל על-ידי אב ביה"ד, נשיא בימ"ש הדן באישום, או נשיא בימ"ש הערעור, לפי העניין, או שופט שהוסמך על-ידם.
פרסום התיעוד כולו או חלקו, יותר אם שוכנע שהאינטרס הציבורי בשידור גובר על הפגיעה בפרטיות נפגע העבירה, בניהולו התקין של ההליך ובכלל זה את הוראות חוק סדר הדין הפלילי, או באינטרס ציבורי אחר. כמו כן, לפני מתן החלטה, יידרש בימ"ש לשמוע את עמדת הצדדים.
בסיום ההליכים, יקבע בימ"ש האם ניתן לשדר את ההליך כולו או חלקו, למעט דיונים שנערכו בדלתיים סגורות ושלא נאסר פרסומם. לעניין זה ישקול בימ"ש את החשיבות הציבורית שבשידור הדיון, האם יש בכך כדי לפגוע בפרטיות נפגע העבירה או בביטחון המדינה ולפני קבלת החלטה תינתן לנפגעי העבירה הזדמנות להביע עמדתם. האבטחה של בית המשפט תיעשה ע"י יחידת משמר שתוקם בשירות בתי הסוהר שיהיו לה סמכויות דומות לשל משמר בתי המשפט.
"חקירת האירועים מורכבת וחריגה בממדיה, בין השאר בשל ריבוי זירות הפשע, מספרם הרב של החשודים ומספרם הגדול של הנפגעים ואופן איסוף הראיות, בייחוד בעת לחימה. הצ"ח נועדה להסדיר את הליך ההעמדה לדין של המשתתפים באירועי טבח 7 באוקטובר באופן שיאפשר לנהל הליך פלילי יעיל והולם, תוך שמירה על האינטרסים של נפגעי העבירה והציבור כולו, ובד בבד – להבטיח ניהול הליך משפטי תקין והוגן".