כיום מפעילה החברה צינור קיים בהיקף של כ-1.5 מיליון חביות ביום, המחבר בין שדות הנפט של איחוד האמירויות לבין הנמל שבחופה המזרחי של המדינה. במהלך המלחמה הפך הצינור הזה לעורק חיים אסטרטגי עבור האמירויות, לאחר שאיראן חסמה בפועל את הנתיב הרגיל דרך מצר הורמוז זמן קצר לאחר פרוץ הלחימה בסוף פברואר.
מצר הורמוז נחשב לאחד מנתיבי האנרגיה החשובים בעולם, וכל פגיעה בתנועת הספינות בו עלולה לטלטל את שוקי הנפט. במקרה של איחוד האמירויות, הצינור לפוג'יירה אפשר לה להמשיך לספק נפט לשווקים גם בזמן שהנתיב דרך המצר כמעט נסגר. עם זאת, הקיבולת הנוכחית של הצינור עדיין מוגבלת: הוא מסוגל לשנע פחות ממחצית מנפחי הייצוא הרגילים של ADNOC, מה שעלול לפגוע בהכנסות המדינה מנפט.
במהלך המלחמה, איחוד האמירויות וערב הסעודית הן שתי יצרניות הנפט הגדולות היחידות במפרץ שמסוגלות להעביר כמויות משמעותיות של נפט לשווקים בלי להסתמך באופן מלא על מצר הורמוז. חברות הנפט הממשלתיות של שתי המדינות הצליחו בשבועות האחרונים להוציא חלק מהמשלוחים מהמפרץ, תוך עקיפת המצור האיראני.
הרחבת יכולת הייצוא דרך פוג'יירה תעניק לה גמישות רבה יותר לא רק בזמן המלחמה, אלא גם ביום שאחרי פתיחת הורמוז מחדש לשיט. במילים אחרות, האמירויות בונה לעצמה מסלול עוקף קבוע - ולא רק פתרון חירום זמני.
למרות שהצינור הקיים, שאורכו כ-406 קילומטרים, לא נפגע ישירות במהלך המלחמה, תשתיות בשני קצותיו כבר הותקפו. מל"טים איראניים פגעו במתקן לעיבוד גז סמוך לנקודת המוצא של הצינור בחבשאן, ובקצה השני נמל פוג'יירה ספג נזקים בכמה מתקפות שגרמו לשיבושים זמניים במשלוחים.
התרעות פיקוד העורף