8 מתוך 10 בחוץ: הנתון חסר התקדים שמאיים לרסק את גוש נתניהו

נתונים בסקר "מעריב" משרטטים את הסיוט הגדול של גוש הקואליציה: שמונה מתוך עשרה מצביעים דתיים-לאומיים מצהירים כי לא יצביעו לציונות הדתית, כשהמפלגה ממשיכה לדשדש עמוק מתחת לאחוז החסימה

לוגו מעריב צילום: מעריב אונליין
עקבו אחרינו
בנימין נתניהו ובצלאל סמוטריץ' על הגדלת התקציב בעקבות המלחמה עם איראן | צילום: איתי בית און/ לע"מ

"זה יכול לקרות אם הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ' תעבור את אחוז החסימה, אבל בינתיים, זה לא קורה", הסביר לזר. לדבריו, "שמונה מתוך עשרה מצביעים שמגדירים עצמם כדתיים לאומיים לא מתכוונים להצביע למפלגת הציונות הדתית בבחירות. סמוטריץ' מייצג, ככל הנראה, פחות משליש מהמחנה הדתי-לאומי - ואם מוסיפים לזה את ההזדהות שלו עם העמדה החרדית בסוגיית הגיוס, הסיכוי שלו להתאושש נראה קלוש".

הנתון הזה הוא לב הסיפור. במשך שנים ביקש סמוטריץ' להציג את עצמו כקול הפוליטי המרכזי של הציונות הדתית. אלא שלפי הסקרים האחרונים, הפער בין שם המפלגה לבין קהל היעד שלה הולך ומתרחב. המצביעים הדתיים-לאומיים עדיין קיימים, עדיין ימניים ברובם, ועדיין רחוקים ברובם מהשמאל - אבל רבים מהם כבר אינם רואים בסמוטריץ' את הבית הפוליטי הטבעי שלהם.

פחות משליש מהמחנה

המשבר של סמוטריץ' אינו נולד בשבוע אחד. על פי סקרי "מעריב", מפלגת הציונות הדתית אינה עוברת את אחוז החסימה באופן עקבי במשך מרבית השנתיים האחרונות, עם הפסקות קצרות בלבד. ממאי 2024 ועד דצמבר 2025 דשדשה המפלגה מתחת לאחוז החסימה כמעט ברציפות. רק בדצמבר 2025 הצליחה לחצות אותו לראשונה אחרי שבועות רבים, בעיקר על רקע תנודות פוליטיות זמניות.

המשמעות הפוליטית חמורה במיוחד משום שהבעיה אינה רק מספרית, אלא זהותית. מפלגה שנושאת את השם "הציונות הדתית" מתקשה לשכנע את רוב הציבור הדתי-לאומי שהיא אכן מייצגת אותו. עבור נתניהו, זהו תרחיש מסוכן במיוחד: הקולות האלה אינם בהכרח עוברים לשמאל, אבל אם הם מתפזרים בין מפלגות אחרות, נשארים בבית או נופלים מתחת לאחוז החסימה - הגוש כולו משלם את המחיר.

בין הגיוס לכעס הכלכלי

אחת מנקודות התורפה המרכזיות של סמוטריץ' היא סוגיית הגיוס. הציבור הדתי-לאומי, שחלקים גדולים ממנו נושאים בנטל השירות הצבאי, כולל שירות מילואים ממושך מאז תחילת המלחמה, מתקשה לקבל את הזיהוי של סמוטריץ' עם העמדה החרדית במאבק סביב חוק הגיוס. מבחינת חלק מהמצביעים הסרוגים, זו כבר לא רק מחלוקת פוליטית, אלא תחושת ניכור עמוקה.

29% שביעות רצון. בצלאל סמוטריץ'
29% שביעות רצון. בצלאל סמוטריץ' | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

אלה מספרים שמשרטטים בעיה כפולה. מצד אחד, סמוטריץ' עדיין מחזיק בגרעין תמיכה ברור בתוך המחנה הקואליציוני. מצד שני, הוא מתקשה מאוד לפרוץ מעבר אליו - ובעיקר מתקשה לשכנע את הקהלים המתנדנדים, אלה שנתניהו צריך כדי להחזיר את הגוש לעמדת ניצחון.

במערכת בחירות רגילה, מפלגה אידיאולוגית יכולה להרשות לעצמה להתבצר בבייס. אבל במצב שבו היא קרובה לאחוז החסימה, התבצרות כזו עלולה להפוך למלכודת. ככל שסמוטריץ' מזוהה יותר עם קו קשיח, עם תמיכה בעמדות החרדים בסוגיית הגיוס ועם ניהול כלכלי שנוי במחלוקת, כך קשה לו יותר להחזיר אליו מצביעי ימין דתי-לאומי שמחפשים כתובת ממלכתית יותר.

נתניהו מול בעיית הקולות האבודים

מבחינת נתניהו, הסכנה ברורה. ירידה של הליכוד בסקרים היא בעיה אחת; מפלגת ימין שנשארת מתחת לאחוז החסימה היא בעיה חמורה בהרבה. נתניהו כבר ראה בעבר כיצד קולות ימין שנשרפו מתחת לרף פגעו ביכולת להרכיב ממשלה. לכן, אם הסקרים ימשיכו להצביע על כך שהציונות הדתית אינה מתאוששת, הוא עשוי להידרש להתערבות.

השאלה היא איך עושים זאת בלי לפרק עוד יותר את המחנה. אפשרות אחת היא לחץ לחיבורים בימין, אולי עם דמויות או מסגרות שיכולות להחזיר מצביעים דתיים-לאומיים מאוכזבים. אפשרות אחרת היא ניסיון לשנות את הרכב הרשימה או להציב לצדה דמות שתאותת לציבור הסרוג שהמפלגה אינה רק סמוטריץ'. אבל כל מהלך כזה עלול להיתקל בהתנגדות פנימית, בעיקר אם הוא ייתפס כניסיון להחליש את יו"ר המפלגה.

יקפוץ לבריכה הפוליטית? עופר וינטר
יקפוץ לבריכה הפוליטית? עופר וינטר | צילום: אבשלום ששוני

ויש גם אפשרות שלישית: שנתניהו יעדיף למשוך את הקולות האלה ישירות לליכוד. במקרה כזה, המסר יהיה פשוט: מי שרוצה ממשלת ימין לא יכול להרשות לעצמו להצביע למפלגה שלא בטוח תעבור את אחוז החסימה. אלא שהאסטרטגיה הזו מסוכנת גם היא. אם סמוטריץ' ימשיך לרוץ לבד ויישאר מתחת לרף, קולות רבים עדיין עלולים ללכת לאיבוד.

הציבור הסרוג מחפש כתובת

הנתונים של לזר מלמדים על תופעה רחבה יותר מהמשבר האישי של סמוטריץ'. הציבור הדתי-לאומי עובר בשנים האחרונות טלטלה פוליטית. חלקו נמשך ימינה יותר, אל עוצמה יהודית; חלקו מחפש מסגרת ממלכתית יותר, סביב דמויות ביטחוניות או מרכז-ימין; חלקו עדיין בליכוד; וחלקו מאוכזב מהשותפות עם החרדים ומהאופן שבו סוגיית הגיוס מנוהלת.

מבחן ההישרדות של סמוטריץ'

סמוטריץ' נכנס למערכת הפוליטית כאחד הקולות האידיאולוגיים הבולטים והחדים בימין. הוא הפך לשר בכיר, קיבל את תיק האוצר, והשפיע על מדיניות הממשלה בתחומים רחבים. אבל דווקא מתוך העוצמה הזו הוא מגיע אל רגע פוליטי שברירי: מפלגתו מתקשה לעבור את אחוז החסימה, מעמדו בציבור הכללי נמוך, ובקרב קהל היעד הטבעי שלו נרשמת התרחקות.

אם יצליח להתאושש, הוא עשוי להחזיר לגוש נתניהו כמה מנדטים קריטיים ולשמש שוב שותף מרכזי בכל ממשלת ימין עתידית. אם לא, הוא עלול להפוך מהנכס האידיאולוגי של המחנה לסיכון האלקטורלי הגדול ביותר שלו.

עבור נתניהו, זו כבר לא שאלה שולית. כל עוד סמוטריץ' מדשדש מתחת לאחוז החסימה, גוש הימין אינו רק נחלש - הוא עלול לאבד קולות שאי אפשר יהיה להחזיר לאחר סגירת הקלפיות. לכן, מאחורי כל דיון על קמפיין, גיוס, חרדים או איחודים בימין, מסתתרת שאלה אחת פשוטה: האם סמוטריץ' עוד מסוגל להביא את הציונות הדתית אל הכנסת - או שהציונות הדתית כבר מחפשת לעצמה בית אחר.

תגיות:
הציונות הדתית
/
עופר וינטר
/
בצלאל סמוטריץ'
/
מפלגת הציונות הדתית
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף