המזרח התיכון מתלקח – והגושים נסדקים
לפי הניתוח, העימות המתמשך בין ארצות הברית וישראל לאיראן כבר מזמן איננו עימות נקודתי. הוא מתפשט למפרץ, למצרי הורמוז, ללבנון ולעיראק – והופך אזורים שבעבר פעלו בנפרד לזירה אחת מחוברת.
בתוך כך, גם מדינות מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ מתקשות לשמור על קו אחיד. חילוקי דעות סביב מדיניות האנרגיה, לצד דיונים אפשרות יציאה של איחוד האמירויות מ"אופ"ק" (ארגון המדינות המייצאות נפט), מצביעים על פיצול פנימי הולך ומעמיק.
הודו בין העולמות – בלי יכולת להשפיע
במשך עשרות שנים הצליחה הודו לשחק על כל המגרשים במקביל: שיתוף פעולה ביטחוני עם ישראל וארה"ב, קשרי אנרגיה עמוקים עם מדינות המפרץ, ושיתופי פעולה עם איראן – כולל פרויקט נמל צ'בהאר האסטרטגי.
בהתבסס על כל אלה, נראה שהודו עדיין מנסה להחזיק את כל הערוצים פתוחים – אך כבר איננה מעצבת את הכללים. היא לא מתווכת בין הצדדים, לא מייצרת פתרונות ולא חלק ממנגנון הביטחון האזורי. בפועל, היא מגיבה למציאות יותר משהיא משפיעה עליה. מרחב התמרון שלה עדיין קיים – אך הולך ומצטמצם.