גם החרדים נמצאים במקום אחר מזה שבו היו לפני שנה. הלחץ שהם מפעילים חורג מהטקס הקבוע של משברים קואליציוניים, הודעות זעם ופיוס לילי שבסוף מגיע. מבחינתם, ההתחייבות להסדרת מעמד בני הישיבות נגררה שוב ושוב: תחילה בגלל סדר היום המשפטי, אחר כך בשל המלחמה, ובהמשך בשל האילוצים הפוליטיים. בינתיים התקציבים עברו, המועדים חלפו, מרכז הכובד עבר מהפוליטיקאים שבשטח אל בתי הרבנים, ושם לנתניהו קשה הרבה יותר לסגור קצוות בעסקה פוליטית רגילה.
חשדנות, עלבונות וחשבונות פתוחים: הדרמה הפנימית מאחורי הקלעים
הבחירות כבר בעיצומן
ברקע נמצא גם המרכיב הביטחוני, שמשנה כבר עכשיו את התנהגות השחקנים, גם בלי החלטה דרמטית אחת על השולחן. נתניהו יעדיף לדבר על איראן, עזה ולבנון, ולא על תלמידי ישיבות ומילואימניקים. הסלמה משמעותית יכולה להקפיא מהלכים פוליטיים - גם בשלבים המתקדמים, לדחות הכרעות או להסיט את תשומת הלב הציבורית. את המרכיב הזה בהחלט נכון וצריך לקחת בחשבון.
התרעות פיקוד העורף