נכון לעכשיו כבר אפשר לקבוע ברמת ודאות גבוהה כי נתניהו יודע שכל ניסיון להראות "דמי רצינות" בהעברת חוק הגיוס, על מנת שהסיעות החרדיות יאפשרו לו להגיע ליעד המבוקש, לא יצלח, וכי המהלך היחידי הנראה לעין שיוכל למנוע בחירות בספטמבר הוא העברת חוק הגיוס במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית בלבד.
שתי משוכות, אם כך, עומדות בדרכו של ראש הממשלה בדרך לבחירות למועדן: החלטה סופית שלו שהמחיר שבהעברת החוק שווה את החודשיים שיקנה לממשלתו, וכן גיוס הרוב הדרוש להשגת האצבעות לשם הגשמת מטרה זו.
בשלב הזה אין כמעט איש במערכת הפוליטית שיכול להתחייב שבליבו של נתניהו אכן גמלה ההחלטה ללכת על החוק עד הסוף. ובגלל שכך, יקשה עליו לשכנע את חברי הליכוד והציונות הדתית המתנדנדים שמדובר בעניין גורלי וקריטי כפי שהוא מציג באותן שיחות שכנוע.
הדרך של נתניהו להבהיר עד כמה התקופה הביטחונית הרגישה מחייבת את יציבות הממשלה בעוד שבועיים דורשת התייצבות פומבית חד-משמעית ונחרצת בעד החוק, אלא שאז המחיר שייאלץ לשלם במקרה של כישלון יהיה גבוה מנשוא. בלי הכרזה כזו יוכל תמיד להציג את עצמו כמי שלא נכנע לתכתיבים, ושבכלל יש סימן שאלה סביב הצטרפות החרדים לממשלתו הבאה.
נכון שבאופוזיציה ינסו לערער על אמינותו בנקודה רגישה זו, אבל לראש הממשלה מספיק רק הספק שייטבע בבוחריו הפוטנציאליים כדי לשכנע אותם לבחור בו שוב בביטחון.
בין כך ובין כך, נראה שאת ההצבעה על פיזור הכנסת ביום רביעי כבר לא ניתן יהיה למנוע, למעט באמצעות מצב ביטחוני נפיץ ולא צפוי, אבל לא מדובר בדד-ליין. למרות אווירת הבחירות המנשבת בחוזקה, אפשר עדיין לעצור את הסוסים. זה רק עניין של החלטה.
התרעות פיקוד העורף