בפתח דבריו בוועדת החינוך הציג אלגרט את סיפור משפחתו, ואת המחיר הכבד ששילמה מאז מתקפת 7 באוקטובר. "שמי דני אלגרט, אח שלי איציק אלגרט וגיסי אלכס דנציג, הופקרו בשביעי באוקטובר בקיבוץ ניר עוז. נחטפו לעזה. גיסי נהרג ע"י הפצצה של חיל האוויר במנהרה ואתמול אני מספר לכם משהו טרי, קיבלתי מידע. אחי הוצא להורג בזמן חקירה כי הוא גמגם והחוקרים התעצבנו עליו, המחבלים הארורים האלה", אמר.
אלגרט קישר בין הדיון על אחדות לבין מצבם של החטופים והמשפחות, וטען כי אי אפשר לדבר על אחדות מבלי להתמודד עם האחריות למחדל ועם גורלם של מי שנחטפו לעזה. "ולכן שאנחנו מדברים על אחדות, אנחנו צריכים לזכרו שאזרחי ישראל הופקרו במנהרות החמאס למוות. אין מילה אחרת להגיד, מכיוון שעומד השר בן גביר ומתגאה בזה שטרפד עסקה, כשעומד רה"מ ואומר שציר פילדלפי וציר מורג הם סלע קיומנו", הוסיף.
לדבריו, ההחלטות שהתקבלו בנוגע למשא ומתן לעסקה ולסדרי העדיפויות הביטחוניים מעוררות שאלות קשות במיוחד. "כשאומרים לו שאפשר להחזיר שישה מבוגרים במקום נשים, הוא מוותרר על המבוגרים וממשיך בלחימה כי אין נשים כרגע, צריך טיפה צניעות לדבר על אחדות. לכל אחד יש דעה ואנחנו לא חבורה של רובוטים", אמר.
בהמשך דבריו תקף אלגרט את היעדר הבירור הממלכתי סביב אירועי 7 באוקטובר ואת מה שהוא תיאר כניסיון להימנע מהתמודדות עם האמת. "כשמדברים על אחדות אני רוצה לדעת מה קרה לאחי, לגיסי ולכל המשפחה שלי בניר עוז. בורחים מהאמת, פוחדים להקים ועדת חקירה ממלכתית. איזה אחדות? עם מי שמנסה לטייח את כל המציאות. כתוצאה מהרצון שרה"מ להישאר בשלטון יעברו, יכול להיות שנוכל לדבר על אחדות".