תחקירי ה-7 באוקטובר גילו כי חלק מכוחות הנוח'בה תיכננו להגיע לבסיסי חיל האוויר, בהם חצרים ותל נוף. על חלק מחוליות המחבלים נמצאו מפות של בסיסי חיל האוויר. בסיסי החיל מוגדרים כנכסים אסטרטגים של מדינת ישראל ויש צורך עליון להגן עליהם, כדי ליצור רציפות תפקודית של חיל האוויר בכל זמן ובכל מצב.
היחידה החדשה פועלת תחת כנף 7 - כנף הכוחות המיוחדים של חיל האוויר. תחת הכנף פועלות יחידת החילוץ בהיטס 669, שלדג ויחידות מיוחדות נוספות. "ארד" נועדה להוות כוח התערבות ראשוני שמגיע ראשון לאירוע, מבודד את הזירה, חותר למגע ומייצב את המצב עד להגעת כוחות נוספים.
בחיל האוויר מסבירים כי לאחר המלחמה נרשמה עלייה משמעותית במוטיבציה של נשים להתגייס לתפקידי לוחמב, וכי היחידה הוקמה מתוך רצון לבנות כוח איכותי, מקצועי וייעודי שייתן מענה מבצעי אמיתי - ולא כמהלך סמלי בלבד. מסלול ההכשרה של הלוחמות צפוי להימשך בין שמונה חודשים לשנה, והוא משלב הכשרות בתחומי הלוחמה הזעירה, קליעה, לחימה בשטח בנוי, התמודדות עם תרחישי טרור, קרב מגע, ניווטים, הסוואה וחוסן מנטלי. זה אמור להיות אחד ממסלולי ההכשרה הקשים והמורכבים ביותר בצה"ל.
בחיל האוויר מדגישים כי הייעוד המרכזי של היחידה הוא מתן מענה למעבר מהיר ממצב שגרה לאירוע קצה. מצב שבו בתוך דקות בודדות, הלוחמות נדרשות להגיב לחדירה או לאיום מורכב בבסיס של חיל האוויר, או במתקן אסטרטגי אחר של מדינת ישראל. בהתאם לכך, ההכשרה נבנתה סביב תרחישים מבצעיים המדמים אירועים אמיתיים שעלולים להתרחש בבסיסי חיל האוויר.
מפקד היחידה הראשון הוא קצין בדרגת סא"ל, בעל רקע מבצעי ביחידת שלדג. בחיל האוויר אומרים כי הדבר מעיד על הרצון להפוך את "ארד" ליחידה בעלת סטנדרט מקצועי גבוה ודפוסי פעולה של יחידות מיוחדות. גם סגל ההדרכה והפיקוד הראשוני של היחידה מורכב מיוצאי יחידות קרביות מובחרות, כאשר בחיל האוויר מציינים כי בעתיד קיימת שאיפה שחלק משמעותי מהפיקוד יאוייש על ידי לוחמות שיצמחו מתוך היחידה עצמה.
השם "ארד" נבחר בשל המשמעות הסמלית שלו - מצד אחד סוג מתכת ששימשה ליצירת מגנים וכלי לחימה בעת העתיקה, ומצד שני סמל לשילוב בין עולמות הלוחמה, המודיעין והטכנולוגיה.
בחיל האוויר רואים ביחידה חלק מהשינוי הרחב יותר שעובר החיל מאז המלחמה: מעבר מהתמקדות בלעדית בהפעלת כוח מהאוויר, להבנה כי נדרש גם מענה קרקעי, מהיר ורב-ממדי להגנה על נכסים אסטרטגיים ובסיסים צבאיים.
כזכור, מבקר המדינה כתב בדו"ח שלו:"אוכלוסיית הפזורה הבדואית מגיעה על פי הדוח ל-70 עד 90 אלף נפש. מדובר באוכלוסייה גדולה, המתבססת מחוץ לתחומי היישובים המוכרים במבנים בלתי חוקיים הפזורים ברחבי הנגב". בין הממצאים בדו"ח תואר כיצד הבדואים הפכו את בסיס נבטים של חיל האוויר ל"מגרש משחקים", ואף משתמשים בגדרות הבסיס כדי לתלות כביסה ולקשור בעלי חיים.
התרעות פיקוד העורף