הליכוד מציב אולטימטום לוועדת הבחירות: "נעתור לבית המשפט"

הליכוד דורש מוועדת הבחירות לחשוף מסמכים, פרוטוקולים והתכתבויות סביב כהונת ופרישת המנכ"לית אורלי עדס. עןד הם מאיימים לעתור לבית המשפט

אנה ברסקי צילום: פרטי
עקבו אחרינו
אורלי עדס
אורלי עדס | צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90
2
גלריה

במכתב דורש הליכוד לקבל בתוך 14 יום מענה מלא ומקיף, אחרת בכוונתו לפנות לערכאה מוסמכת בעתירה נגד ועדת הבחירות. במרכז הדרישה: חשיפת המסמכים, הפרוטוקולים, חוות הדעת, ההתכתבויות והפגישות שעמדו בבסיס ההחלטות הנוגעות לקציבת כהונתה של מנכ"לית הוועדה היוצאת ולהסדר הפרישה עמה.

בהמשך הודיעה עדס על פרישתה, לאחר יותר מ-15 שנה בתפקיד וניהול שבע מערכות בחירות. לפי גורמים המעורים בנושא, בוועדה ייחסו את המהלך גם ללחצים הציבוריים והפוליטיים סביב סוגיית כהונתה.

כנס בחירות של מפלגת הליכוד
כנס בחירות של מפלגת הליכוד | צילום: גילי יערי פלאש 90

לטענת הליכוד, הוועדה התייחסה לבקשותיו כאילו מדובר בבקשת מידע רגילה של אזרח פרטי, ולא בפנייה מטעם הסיעה הגדולה בכנסת היוצאת, שנציגיה חברים במליאת ועדת הבחירות ובנשיאותה. במכתב נטען כי חברי הוועדה הם שאישרו את הצעת תקציב הוועדה, וכי הוועדה עצמה היא המעסיקה של המנכ"לית - ולכן חבריה זכאים לעיין במסמכים הנוגעים לשימוש בתקציב ולהחלטות שהתקבלו בעניינה.

בומבך טוען כי ועדת הבחירות לא מסרה אף החלטה מלאה, לא צירפה פרוטוקולים, לא הציגה את הסדר הפרישה, לא פירטה מי היו הגורמים שנשמעו לפני קבלת ההחלטות, ולא מסרה אם ההחלטות התקבלו על בסיס חוות דעת משפטיות. לדבריו, המענה שנמסר מטעם הוועדה כולל בעיקר תיאורים כלליים, ציטוטים חלקיים ואמירות לאקוניות, בלי בסיס עובדתי מספק.

בומבך כותב כי ניסיון לברר אם הופעלו על הוועדה לחצים חיצוניים מצד גורמים בעלי עניין אינו יכול להידחות בטענות כלליות בדבר היעדר חובת גילוי. לדבריו, דווקא הסירוב למסור מידע עלול לפגוע באמון הציבור בפעילות הוועדה.

במכתב נטען עוד כי הוועדה לא הסבירה מדוע לא יושמה המלצת מבקר המדינה לקבוע כללים מסודרים בעניין סדרי מינויה ועבודתה של ועדת איתור לתפקיד מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית. לטענת הליכוד, גם לאחר הודעת המנכ"לית על פרישתה, הוועדה לא סיפקה תשובה ברורה בשאלה אם נקבעו כללים כאלה.

הליכוד דורש גם לקבל את חוזי ההעסקה של המנכ"לית היוצאת, הנוכחי והקודם, כדי לבחון את ההתחייבויות הכספיות שניתנו לה. במכתב נטען כי תשובת הוועדה לא התייחסה ישירות לבקשה זו, אלא הסתפקה בטענות כלליות על סמכות יו"ר הוועדה להוציא כספי תקציב.

לטענת בומבך, חוק חופש המידע אינו ממצה את חובות הגילוי החלות על הוועדה. לדבריו, לצד החוק קיימות גם חובת שקיפות וזכות עיון פסיקתית, במיוחד כאשר הפנייה מגיעה מצד אורגן של הוועדה ולא מצד אזרח מן השורה. בסיום המכתב מודיע בומבך כי אם בקשות המידע של הליכוד לא ייענו בתוך 14 יום "במענה ענייני ומקיף כנדרש", הליכוד יפנה לבית המשפט כדי לאכוף על ועדת הבחירות את חובותיה.

תגיות:
הכנסת
/
הליכוד
/
ועדת הבחירות המרכזית
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף